מפה זה לא נראה טוב
מאז שאנחנו גרים פה, התנתקנו קצת מהחדשות מהארץ ולא כל תנועה של ש"ס או פרץ מזיזים לנו במיוחד. אנחנו עוקבים אמנם אחרי Ynet, אבל בדרך כלל אחרי הצצה בכותרות עוברים למדור האינטרנט או האוכל. אבל למרות הניתוק הזה, ואולי בגללו, הלכה והשתלטה עלי תחושה שדברים לא טובים קורים בישראל. גם מכאן, קשה להתעלם ממבול הפרשיות, השחיתויות, הביקורות והוועדות שמדווחות חדשות לבקרים.
התגובה הראשונה שלי היתה לבטל את התחושה הזו, בטענה שהיו כבר מספיק תקופות של שחיתויות ופרשיות, ושעצם חשיפת הפרשיות היא רק הוכחה לתפקודה המוצלח של הדמוקרטיה הישראלית. בחלק השני של הטענה יש הרבה נחמה, אבל על החלק הראשון התקשיתי להגן ככל שהכותרות המשיכו להגיע. אני לא חושב שהיתה עוד תקופה קצרה כל כך (שמונה חודשים בקושי מאז שנסענו) בה ריחפה עננה של חשדות, פרשיות וליקויים מעל אישים רבים ומרכזיים כל-כך: ראש הממשלה. שר הביטחון. שר האוצר. שר המשפטים. הנשיא. הרמטכ"ל. המפכ"ל. ראש רשות המסים.
אחר-כך חשבתי שאולי זה המרחק שיוצר את התחושה הזאת. אולי בגלל שאני פה, במקום שבו שיא השערוריה הוא שכרטיסי הרכבת המוזלים לפאריז אזלו כי חברות מאורגנות קנו אותם כבר ביום הראשון, נראית לי סדרת הפרשיות הזו כמשהו מעבר לתפקוד תקין של דמוקרטיה מזרח-תיכונית. אבל אז נתקלתי במאמר הזה של רינו צרור, שאמנם מלא פאתוס ואפילו להט דתי לעתים, אבל פורט על נימי התחושות המאיימות שאני מקבל מקריאת הכותרות. המאמר, אגב, מרתק, גם אם אתם חושבים שהוא מגזים בפראות; קשה לי לאמוד את דעת הקהל בישראל ממרחק, כך שאינני בטוח כמה הוא מייצג, ואולי בעצם הייתי רוצה לשאול את קוראי הבלוג הזה (בהנחה שהם בארץ) - אז מה, מה באמת קורה אצלכם? הכל בסדר?
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 22/4/2007 17:05, ושייך לקטגוריות אקטואליה
11 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-23/4/2007 22:39

---