קיץ ואופניים (פוסט תמונות)
כשהאביב פרץ בעירנו לפני כחודש, נאלצתי להסביר לאסנת בעדינות שבניגוד לארץ, כאן אין פירוש הדבר שנפרדנו מהעננים לנצח, ושמעתה עד ספטמבר אפשר לאפסן את המטריות ולאוורר את בגדי הים. שהרי, לפי כל הידע האקלימי ואתרי מזג-האוויר, באירופה בהחלט ייתכנו טמפרטורות קרירות למדי, ולא מעט גשם, באביב ואפילו בשיא הקיץ.
אלא שמישהו במחלקת מזג-האויר החליט כנראה לעשות ממני (ומהסטטיסטיקה) צחוק. כשהטמפרטורה המקסימלית הממוצעת באפריל היא 13 מעלות והטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בעיר בחודש זה בעשר השנים האחרונות היא 22 מעלות, אפשר בהחלט לחשוב ששבוע שלם של טמפרטורות מקסימום בטווח של 24-26 מעלות הוא איזושהי קונספירציה (או לפחות דוגמה מוחשית במיוחד להתחממות גלובלית). אפשרות אחרת היא שאלכס ויוליה סחבו איתם את השמש מהארץ במזוודה, שכן שני אלו עדיין לא ראו פה גשם...
בכל אופן, השבוע החלטנו שהגיעו מים עד נפש, ושחייבים לנצל את הבאג הזה במערכת. טיול יום א' היה הפתרון הטבעי, אבל הפעם החלטנו להרחיב את הקונספט, ולנסוע בפעם הראשונה לטיול אופניים. המסלול היה, כמובן, לאורך הזאר, והבחירה היחידה היתה לאיזה כיוון; מכיוון שלקחנו אתנו 'אוויאן' ויין בורדו, החלטנו ללכת על צרפת. וכך עלינו על אופנינו, חצינו במנהרה את האוטוסטרדה והתחלנו לדווש לאורך הנהר.
הדבר הראשון ששמנו לב אליו הוא שלא היינו יחידים. איזה יחידים, לא היינו אפילו שניים ממאה. התנועה בשביל לאורך הנהר היתה מדהימה, הן בכמות והן במגוון. הולכים, רצים, על רולרבליידס, וכמובן - רוכבי אופניים מכל הסוגים, מספורטאים בבגדים מיוחדים עם קסדות מתוחכמות וחטיפי אנרגיה ועד משפחות שלמות, סבאים וילדים, וכל מה שבאמצע. גם כשיצאנו מהעיר לא נרשמה ירידה במספר הרוכבים (אבל היו פחות הולכי רגל). מצד שני, כשיש שביל כזה יפה, מסודר וארוך, למה לא לצאת לרכוב?





בשלב מסוים, אחרי שחצינו את הגבול לצרפת, חיפשנו מקום לעצור לפיקניק. זה לא היה מסובך במיוחד, כי לכל אורך הדרך פזורות פינות חמד ובהן שולחנות פיקניק, פח לשאריות ואפילו מקום לקשור את האופניים (!)





את פרס 'שיטת התחבורה המקורית ביותר', אגב, הענקנו לזוג הורים שחלף על פנינו בחנייה הזו: האם על רולרבליידס, דוחפת לפני תינוק בעגלה, והאב מחליק לפניהם על רולרבליידס ומצלם אותם במצלמת וידאו. מה לא עושים כדי לשלוח וידיאו לסבא וסבתא. את החבר'ה האלה לא הספקנו לצלם (כי היינו עסוקים בלהתענג מבורדו צרפתי ומלחם עיראקי עם אבוקדו ספרדי) אבל כפיצוי, עוד נוף מרהיב מהטיול, תמונה שלי מהפיקניק - ואירוס:








ולכל חובבי המספרים והכושר, להלן הנתונים: שלוש שעות ברוטו, 18 ק"מ (תשעה לכל כיוון, וכל הדרך חזרה ללא עצירות ובמהירות פסיכית לכל הדעות שהכתיבה אסנת), שלושה סנדוויצ'ים (קטנים) לכל אחד, שני שלוקים יין, אחד בקבוק אוויאן, אוויאן, אווי-י-אא-אא-ן שב-שמ-יים וב-אאא-רץ.

קיץ שמח!
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 29/4/2007 18:31, ושייך לקטגוריות עונות השנה, תמונות, אופטימי
10 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של מסק ב-1/5/2007 01:46

---