על ייאוש ונואשוּת
אחד הדברים שירון, המורה של אסנת, מזכיר לפעמים כתנאי לאמנות הוא 'נואשוּת'. אבן שושן ורב-מלים לא מכירים את המילה הזו, אבל בשבילנו המשמעות שלה די ברורה: נואשות היא תכונתו של מי שרוצה משהו נואשוֹת, שצריך משהו באופן נואש - תרגום עברי למונח desperation, שהתפצלה בשלב מסוים מהמילה despair.
תקציר ההיסטוריה: despair נוצרה לתיאור מצב של חוסר תקווה, וזה המקור הלטיני. בשלב מסוים החל התואר שנגזר ממנה, desperate, להתייחס לא רק למי שאיבד תקווה אלא גם למי שמתוך ייאושו מוכן לעשות דברים מסוכנים וקיצוניים כדי להשיג את מה שהוא רוצה. השם שנגזר ממנה, desperation, החל בשלב מסוים לא לתאר את אובדן התקווה אלא דווקא את אותו רצון עז של מי שאין לו מה להפסיד, והולך על כל הקופה.
המשמעות הזאת חלחלה לעברית, גם אם לא למילונים; תמצאו אותה בבלוגים של רווקים מחפשי בני/בנות זוג כתכונה של מי שכבר לחוץ למצוא שידוך. המשמעות שלה עבורי דומה אבל שונה: היא מדברת על הרצון העז, הנכונות להסתכן, ההעזה, ההימור 'על כל הקופה'.
אבל מה הקשר בין הייאוש, שמוביל אותנו לשבת בצד ולוותר, לנואשות, שמובילה אותנו לקפוץ למים?
ליליאנה חברתנו סיפרה לנו שהיא הגיע לאודיציה לבית הספר בזארברוקן, אצל ירון, אחרי שכשלה במספר אודיציות אחרות, וכשהיא כבר בעצם ויתרה על השאיפה להיות זמרת. היא באה לאודיציה רק בגלל שהיא רצתה לסיים את הסבב בכבוד ולחזור לקרואטיה. ואז, כשהיא באה מוכנה לוותר על הכל, יצאה ממנה הנואשות להיות בכל זאת זמרת, והיא עברה את האודיציה בהצלחה רבה.
כי הקו בין הייאוש והנואשות הוא דק כמו הקו בין המלים האלה. כי לפעמים המקום הבטוח ביותר הוא מתכון לאסון, ואילו ההימור האחרון, זה שמתייאש לגמרי מלשחק לפי החוקים הבטוחים ולכן מנסה משהו חדש, הוא שמאפשר לי לזנק החוצה ולעשות משהו אמיתי. אני מתייאש הרבה, כמעט כל יום, בין השאר בגלל שאני זקוק לנואשוּת שתניע אותי.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 9/5/2007 01:04, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, אמנות, מעברים 10-20-30, שחרור קיטור
19 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     2 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של ד.ט ב-15/5/2007 14:01

---