על תקשורת והבנה
במהלך לימודי הגרמנית שלי (הן הפורמליים במכון גתה והן הלא-פורמליים כאן) נתקלתי מדי פעם במלים ובביטוים שנראו לי קשים מאוד להבנה אינטואיטיבית. כוונתי היא דווקא לא לדקדוק הגרמני המבהיל, שמבני המשפטים שלו מתעוותים לכל הכיוונים, אלא לכל מיני מילים בעלות משמעות שונה לחלוטין, שנהגות אותו דבר, או כמעט אותו דבר. למשל הפעלים können ו-kennen (להיות יכול ולהכיר), schwul ו-schwül ('הומו' והביל), schön ו-schon (יפה וכבר) ואחרים. בקריאה, חשבתי לעצמי, אפשר להבדיל ביניהן, או בין שתי משמעויות שונות לאותה מילה, מתוך ההקשר ובגלל שיש מספיק זמן לקרוא את המשפט פעמיים ולפענחו. אבל איך אגיע אי פעם למצב שבו אבין באורח מלא כשאנשים סתם מדברים גרמנית, במיוחד כשהם עושים זאת מהר, מחברים מלים, ומשנים את הגרמנית המוכרת לי במבטא הזארלנדי הכבד?איזה מין תהליך יקפיץ אותי מעל משוכת ההבנה?
כדי לנסות לגעת בשאלה הזו, חזרתי למקור, לשפות שאני יודע - עברית ואנגלית. גם בהן יש הרבה מלים שנשמעות בדיוק אותו דבר אבל יש להן משמעויות שונות, וגם בהן אנשים מחברים מלים ומדברים במבטא. שלא לדבר על להחסיר מלים ממשפטים או לא לומר אותם במלוא הדיוק הדקדוקי. איך בעצם תיתכן תקשורת כשהשפה היא כל-כך רב-משמעית?
המחשבה הזו הזכירה לי שני סיפורים מלפני שנים. הראשון התרחש כשאני ואבי הקשבנו לחדשות ברדיו, ושמענו את הקריין אומר את הטקסט הבא:
"לראשות מרצ נבחרה, כצפוי, שולמית אלוני. היא רק טענה שמטוס איראני חדר לתחומה."
רק אחרי שהסתכלנו זה בזה כמה שניות ותהינו האם האיראנים פיתחו מטוסי אולטרה-אולטרה-לייט ומה יש להם לחפש אצל הגברת אלוני, נפל האסימון והבנו שמדובר בשתי ידיעות שונות, שהקריין קרא ברצף: "לראשות מרצ נבחרה, כצפוי, שולמית אלוני./ *עיראק* טענה שמטוס איראני חדר לתחומה." עברית, ועוד בחדשות, אבל ההחלטה של עורך המהדורה לקצר את הידיעה על שולמית אלוני למשפט אחד כבר גרמה לנו לאי הבנה.
סיפור שני, בערך באותו זמן: שיחת טלפון ביני לבין ידידה חובבת נונסנס, שהייתי תמיד מנהל אתה שיחות משעשעות בטלפון, הופרעה שוב ושוב ע"י צפצופים, ביפים משונים וקולות גריסה. בשלב מסוים, כששאלתי אותה מה קורה, היא ניסתה לענות "אה, בזק הרסו לי את הקו." אבל מאחר שציפיתי לתשובה משעשעת, ואולי בגלל ההפרעות, היה לי ברור שהיא אמרה "אה, זה קרסולית הקו" ומיד הבנתי (באופן שגוי לחלוטין) שהיא המציאה יצור מיקרוסקופי שחי בקווי טלפון ומתקיים באמצעות אכילתם (ומכאן הקולות).

שני הסיפורים האלה (ובערך כל פרק של 'שלושה בדירה אחת') חושפים אמת שנוטים להתעלם ממנה: גם כששני אנשים מדברים אותה שפה, הם בהחלט עלולים לגמרי לא להבין זה את זה - לא רק במובן של "אתה לא מבין אותי" אלא במובן הפשוט של המלים שהצד השני אמר. זה נכון במיוחד דווקא לאנשים שחיים בקרבה רבה, ובדרך כלל התקשורת הטובה שביניהם מאפשרת לקצר, לוותר על כללי דקדוק מסוימים ולהשתמש בסלנג; ואכן, לא פעם ולא פעמיים אני מוצא את עצמי מגיע למסקנה שממש לא ייתכן שאסנת אמרה את המשפט האבסורדי ששמעתי, ומבקש ממנה לחזור על דבריה, בדיוק כמו שאני מבקש מדוברי גרמנית wie bitte?
יש משהו מעודד בכך שגם דוברי אותה שפה ברמת שפת אם לפעמים מצליחים לא להבין זה את זה; אולי זה אומר שהמרחק בין המצב הנוכחי שלנו לבין 'להבין גרמנית' הוא לא כזה פער כמו שנראה לי.





שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 10/6/2007 09:43, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, מונולוגים מהאמבט, הגרמנים האלו...
14 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של punktchen ב-12/7/2007 23:43

---