סוויץ'
יש מצבים כאלה, שקורים לי לפעמים, כשקשה לי להתנתק מאיזו מציאות אחרת ולחזור למציאות הראשית. כמו אחרי שרואים איזה סרט או פרק אינטנסיבי במיוחד בטלוויזיה (היום זה היה פרק 4 בעונה 3 של באפי), או אחרי שאני נכנס עמוק לספר ('אם בלילה חורפי עובר אורח' של קאלווינו. מומלץ) או למשחק מחשב (Civ 4 ממכר למדי). איכשהו, גם כמה דקות אחרי שנגמר, אני נשאר מחובר למציאות הזו, השנייה, גם אם היא לא נמשכת, וזה אומר שאני מנותק מהמציאות האחרת, כלומר - האמיתית (או הראשית, אם מנסים להיות פוליטיקלי קורקט ולא לפסול את אמיתותה של אף מציאות).
במצב הזה אני מתקשה בדרך כלל להבין משפטים מסובכים מדי, וצריך להתרכז מאוד כדי לבצע מטלות פשוטות יחסית (למשל להחליף מצעים). אני גם מאוד לא תקשורתי, שכן כל מה שאומרים לי נראה כמו הצקות קטנות, מטרידות ולא-מעניינות במיוחד, שקורות מחוץ לבועת הזכוכית בה ממשיכה עדיין להתקיים, במינון הולך וקטן, המציאות החלופית. זה לא מצב לא נעים - בסך הכל אני שקט, שליו, רגוע, מאוד נוח להשפעה. כמו זומבי או רובוט שמבצע כל מה שצריך עד שיוכל לתפוס מחדש את חוט המציאות שאבדה, שנעלמה, שפרחה לפתע כשהפרק נגמר.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 22/6/2007 01:22, ושייך לקטגוריות מעברים 10-20-30, טלוויזיה וקולנוע
26 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של miss kitty fantastico ב-24/6/2007 10:24

---