זומר פארטי
גם זו דרך לשבור את האופנס: ליליאנה ואנדריאס הזמינו אותנו אתמול למסיבת חנוכת בית (הם עוברים לגור יחד, מזל טוב) שהתבררה כמסיבה בהרכב מינימלי (ארבעתנו וסבסטיאן) אבל מתוכננת היטב. היה אוכל מקסיקני איכותי שהכין אנדריאס, יין צרפתי מצוין שהביא סבסטיאן, בקלאוות וכנאפה שהבאנו מהחנות העיראקית ולקינוח-קינוח - ליקר קוואנטרו שהבאנו ללילי בזמנו ליום הולדתה. בגלל האלכוהול, והאחוז הגבוה יחסית של דוברי גרמנית מלידה (40%, כמו הקוואנטרו), היו קטעים שבהם התקשיתי לעקוב אחרי כל מילה בחוט השיחה, אבל בסך הכל זרמנו. היה גם מוזר כבשעה שמונה וחצי הזכירה לילי ש Die Nacht ist jung כאשר מסביבנו (ישבנו במרפסת) היה עדיין אור מלא (בתגובה עניתי Die Nacht ist noch nicht geboren - הלילה עוד לא נולד).
בשלב מסוים עברנו לסלון, שם השתלבו שירים יווניים ואיטלקיים (שליליאנה אוהבת) עם משחקי חברה משעשעים (משהו עם מגדל שצריך להוציא ממנו בלוקים אבל שלא ייפול. אני לא זוכר הרבה), עד שלילי החליטה שיוצאים. הכוונה ב'יוצאים' היתה ללכת ל-saar spektakel, אירוע המוני שמתרחש בסוף השבוע הזה לאור הנהר. אולי בגלל שאנשים משועממים, או אולי בגלל שאין הרבה קיץ, יש כאן המון אירועים המוניים, ירידיים וכדומה ביוני-יולי-אוגוסט, ולמרות שלא עבר אפילו חודש מהשטאט-פסט, החליטו לחגוג כאן לאורך הזאאר.
האירוע עצמו נראה בערך כמו הזכרונות שלי מיום הסטודנט בטכניון (פרט לעובדה שלא היו מאבטחים). דוכנים בכל מקום, צפיפות הולכת ומתעבה, ובמה שאי אפשר לראות מי מופיע עליה (אנדי עדכן שמדובר ב-No Angels, להקת בנות גרמנית שקובצה במסגרת תוכנית הטלוויזיה 'פופסטארס' אבל משום מה שרה באנגלית). כשהזמרת המובילה החלה להלהיב את הקהל בקריאות 'זאאר-ברוקן!", החלטנו לפלס דרך חזרה, ולאחר שיטוט חסר מטרה בחיפוש אחר מקום לשבת בעיר, מצאנו את עצמו בפאב אירי חביב על המדרחוב.
שם, כמובן, הצטרפו לחגיגה גם גינס מהחבית (סבסטיאן ואנדי), וויסקי מזוקק במיוחד שאסנת הזמינה בהמלצתו של סבסטיאן ועבר בין כולנו, רום וקולה בשבילי ומעין יין לבן בטעם תפוחים שלקחה ליליאנה. השיחה נסובה למסיבות שונות ומשונות ומבלי משים - באמת אין לי מושג איך זה קרה - הזמין סבסטיאן את כולנו אליו ליום חמישי הבא. זומר פרטי זה משהו שלא נגמר כשהולכים הביתה (אגב, בגרמניה אסור לפי החוק למכור אלכוהול אחרי חצות בשולחנות ברחוב אלא רק בתוך מבנים. משונה, לא?)

---

המשך מלהיב לחגיגות הקיץ צפוי לנו בסוף השבוע הבא. אחרי שהתחלנו לחשוש שהשנה לא נצליח להשיג את הכסף והזמן הנדרשים לחופשה קצרה (פרט לנסיעה לארץ, שזה רק חצי-חופשה), החלטנו לפני יומיים לשנס מותניים ולראות אם נמצא איזשהם דילים שלא יקרעו לנו את הכיס. הגדרנו גבול עליון לעלות ההגעה+מלון, ויצאנו לחיפוש אינטרנטי מפרך.
בארץ, לפני שעברנו, אני זוכר שפנטזנו על הגיחות הקצרות לאתרי תיירות באירופה שנעשה מביתנו החדש. העובדה שלא לכל מקום צריך לטוס גירתה את דמיוננו, וכבר חשבנו שנעשה קפיצות קצרות לאמסטרדם, לפאריז, למילנו ולציריך. עם הזמן גילינו שחלק מהמקומות הרבה יותר רחוקים משחשבנו (אמסטרדם זה שש שעות ברכבת ושמונה באוטובוס) ושמחירי הרכבות גבוהים עד מאוד, לפעמים יותר מטיסה. שלא לדבר על זה שבגיחה של יותר מיום (מה שחיוני כמעט תמיד בגלל זמני הנסיעה הארוכים) צריך גם לדאוג למלון, בדיוק כמו בארץ... בקיצור, פרט למקומות ממש-קרובים כמו טריר או לוכסמבורג, חופשה בעיר מרכזית באירופה עדיין מחייבת התארגנות ועולה בהתאם.
העובדות המדכאות-משהו האלה עמדו לנגד עינינו כשניסינו למצוא פתרון, ומתוך איזו אינרציה חיפשנו דילים טובים לטורקיה או להונגריה (אך מסתבר שהטיסות יקרות). לבסוף אחרי סיבוב שלם, נתקלנו במבצע נהדר של לופטהאנזה, וכמהירי החלטה אמיתיים החלטנו ללכת על זה, ו....אנחנו נוסעים לרומא. בשבוע הבא. לשלושה ימים. בתוך מגבלות התקציב. ואם זו לא סיבה לכתוב אריבדרצ'י ולצאת מהאווווף, אז אני צנצנת חמוצים.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 22/7/2007 12:03, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, הגרמנים האלו..., אופטימי
13 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של miss kitty fantastico ב-23/7/2007 12:39

---