סיפור של בוקר
קמתי לצלצול השעון המעורר הסלולרי ויצאתי, הלום שינה עדיין, לסיבוב הבוקר הרגיל שלי - מבט במחשב, מבט החוצה, קפה לי ולאסנת, להעיר את אסנת, לרחוץ פנים, חזרה למחשב. אלא שכבר בתחנה האחרונה ציפה לי שיבוש: ניסיתי להדליק את המסך (אנחנו לא מכבים את המחשב בלילה) והוא נותר שחור. בעיניים עמוסות-קורים הזזתי בעצבנות את העכבר (לפעמים המסך משחיר בגלל עבודתו של שומר המסך) - ללא תגובה. מנפתולי התודעה קלטתי פתאום שהמחשב שלי אינו מהמהם ושהאור הירוק ליד ההארד דיסק איננו. דהיינו, המחשב כבוי.
נאנחתי, התכופפתי ולחצתי על כפתור ההדלקה. אין תגובה. לפני שאני נכנס לפאניקה הצצתי על שאר מכשירי החשמל בחדר (מדפסת, שני מודמים, רמקולים, טלפון אלחוטי, מסך) וראיתי שכולם כבויים. "קפץ הפקק", נאנחתי, ועשיתי את דרכי אל ארון החשמל הדירתי. בדרך ניסיתי להדליק את האור בחדר העבודה (ללא הצלחה) ואת האור במטבח (גם ללא הצלחה), כך שעוד לפני שהגעתי לארון החשמל כבר הבנתי שהאחריות היא על הפקק הראשי.
אלא שכל הפקקים היו במצבם הטבעי, זקופים ומורמים. התבלבלתי לשנייה עד שנזכרתי שבדירה ממול עושים כבר שבוע שיפוצים. "הם בטח כיבו את החשמל הראשי לבניין," ניחשתי, וחיזקתי את הניחוש בכך שלא היה אור במסדרון. מיד לקחתי יוזמה, אספתי בגדים מרחבי הבית, התלבשתי למצב סביר, לקחתי מפתח וניגשתי לעובדים. אלא שאחרי שני משפטים בגרמנית סבירה (מצד כל המשתתפים) הסתבר שאין להם כל קשר לאירועים, ושלטענתם זוהי אחריותה של חברת החשמל העירונית, ושהחשמל יחזור תוך חצי שעה.

חזרתי הביתה. הבעיה - כביכול - נפתרה, אבל ככל שגלגלתי במוחי את האופציות התברר לי ששגרת הבוקר שלי אינה יכולה עדיין להימשך. שהרי אם אין חשמל אי אפשר לחמם מים לקפה בקומקום החשמלי, ובלי קפה אין טעם להעיר את אסנת. יתר על כן, למחשב הנייד שלנו יש אמנם סוללה למקרים כאלה, אבל חיבור האינטרנט שלו עובר דרך המחשב הרגיל והמודמים השובתים, ולשחק סוליטייר חצי שעה זה ממש לא הסגנון שלי. שקלתי להתקשר לחברת החשמל ולשטוח את טענותיי, אבל חששתי שעד שאפענח את הגרמנית של מערכת ניתוב השיחות כבר לא יהיה בכך טעם. גם לחזור לישון נראה בעייתי בהתחשב בכך שכבר התלבשתי (ושאנחנו בכל זאת צריכים לקום היום). אז הדלקתי כמה אורות (שאדע מתי החשמל חוזר) והתיישבתי על הספה לחכות.

זה לקח חמש דקות בדיוק, אבל הן הספיקו לי כדי להרהר כמה הפסקת חשמל אחת, בשעות האור ולא בחורף, מספיקה כדי להדגיש שוב את התלות בטכנולוגיה. תוך שתי דקות מחזרת החשמל כבר היו לנו שני מחשבים מחוברים לאינטרנט ומים מבעבעים לקפה, והבוקר יכול היה לשוב ולהתחיל.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 9/8/2007 09:09, ושייך לקטגוריות המחשב ואני
10 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-12/8/2007 11:49

---