על כוח וחולשה
המושלם - מושלם מדי. החזק - חזק מדי. 'הי אתה, גיבור גדול' - והרי המלחמות לחיים ולמוות הסתיימו, והגבר המצ'ואיסטי, החזק, זה שלא מוכן להודות בחולשתו, לבקש עזרה ולשאול על כיוונים. מאחר שהוא לא צריך כלום, הוא גם לא מקבל כלום.

אלא שההפך ממנו - הדמות החלשה, האמביוולנטית, הלא-החלטית, זו שחושפת את היסוסיה ולא יודעת לתת תשובות - גם הוא לא נכון, עד כמה שיש בו משהו נחשק וחביק. חולשה היא תכונה נעימה כשהיא נחשפת לפתע, אבל מנדנדת מאוד כשהיא נוכחת כל הזמן.

וזה לא שהפתרון הוא 'פעם כך ופעם כך'. ייתכן שדווקא, איכשהו, 'גם כך וגם כך'. אמביוולנטיות לא נוקשה, לא מחמירה, פתוחה לשינויים ולזרימה אבל גם בטוחה בעצמה, משוכנעת שזו הדרך שצריך ללכת בה, מכוונת למטרה (שיכולה להשתנות כל שנייה). אני חושב שזו תכונה נשית טיפוסית.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 12/8/2007 12:48, ושייך לקטגוריות קוהרנטיות זה פאסה
7 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של F ב-14/8/2007 23:14

---