חזרה משונה
יום החזרה הביתה הוא היום בו השגרה מכה בך בחוסר ההתחשבות שלה - אז מה אם החופשה בארץ היתה 'קלחת רותחת' (כזכור) והמסע חזרה ארך 15 שעות וכלל איחור מעצבן במיוחד *אחרי* הנחיתה בפרנקפורט. עדיין מחכה לך הבית בדיוק כפי שהותרת אותו - עם הפרויקטים הממתינים להשלמה, העבודה שלא-תעשה-את-עצמה-אם-לא-תיגש אליה, האימיילים שצריך לענות אליהם וכמובן המקרר הריק, שדורש הליכה מאסיבית לקניות.

היה לי המון מה לכתוב היום, החל מפוסט סיכומביקור עם תובנות על ישראליות וגרמניות, המשך בכמה פוסטים שהתגבשו לי בראש במהלך הנסיעה - מיוטיוב ועד פילוסופיה של שירה - וכלה בפרויקט משעשע שכבר עבר זמנו אך עוד לא בטל קורבנו, ויפציע כאן (בלי נדר) בימים הקרובים. ותכננתי גם להשלים חוסרים בבלוגים שכנים ולהראות בהם נוכחות, אבל השגרה המעצבנת חטפה אותי ומחזיקה אותי תמורת כופר נפש, דורשת שאכתוב קודם כל אותה, את הנודניקיות הנדבקת שלה, את התחושה שהכל מוכר אך גם חדש.
כי בתוך תחושת החזרה אל הבית הנטוש מהדהדת הנסיעה הראשונה לגרמניה, אולי בגלל שנסענו עמוסים שתי מזוודות וטרולי (כמו בנסיעת המעבר) או בגלל שנסענו באותה טיסה של אל-על לפרנקפורט עליה הגענו לכאן לביקור-רחרוח-האזור מספר חודשים לפני המעבר. איכשהו, יחד עם ההתענגות על מזג האוויר הקריר, חוזרת בי הרתיעה מהיעלמות השמש, התבלבלות בגרמנית מול פקיד חברת הרכבות, רתיעה מביצוע טלפונים למרכזי שירות בגרמנית והדהודים של סיטואציות קשות מהחודשים הראשונים כאן: כאילו תשעה ימים בישראל הספיקו כדי לגרום לי לחוש שוב זר (וזאת למרות הזרות שבה חשתי בארץ!)

אני מאמין שתוך מספר ימים תחלוף התחושה המשונה הזו, והפוסטים יזרמו כמים (או כמו יין אדום בפונדקי צרפת), כולל דוגמית משלל השירים שפרצו החוצה במהלך השבוע בארץ. אבל עד אז... נראה.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 3/9/2007 21:52, ושייך לקטגוריות מעברים 10-20-30, קוהרנטיות זה פאסה
3 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של ענבל כהנסקי ב-4/9/2007 14:30

---