ביקורת הגבולות
היום התקשרו לאסנת מחנות תווים כדי להודיע לה שהתווים שהזמינה הגיעו ונמצאים במלאי. המתקשר ציין גם שהוא ניסה כבר פעם אחת להשיג אותנו ולא היתה תשובה. "זה הגיוני," אמרתי לאסנת, "הרי בשבוע האחרון לא היינו בארץ."
ואז עצרתי. כי משהו במשפט הזה צילצל לי משונה. שהרי כששני דוברי עברית אומרים זה לזה "בַּאָרֶץ" הם מתכוונים "בישראל". זו מוסכמה חד-משמעית למדי, שאפילו נוסחה פעם באיזה ויכוח שניהלתי בוויקיפדיה: בעברית "הארץ" זו ארץ ישראל (ולא העיתון) "בארץ" פירושו "בארץ ישראל" ו"חוץ לארץ" הוא כל מקום שאינו ישראל - לא משנה היכן על הפלנטה נמצאים באותו רגע הדוברים. זהו אחד הסממנים שמאפיינים את העברית, כשפה שהיא שפה רשמית רק במדינה אחת בעולם (מעניין אם גם בשפות כמו הונגרית או פינית יש ביטויים כאלה).
מצד שני, למרות שהשימוש הזה אינו סטנדרטי, קשה לומר שהמשפט שאמרתי שגוי; הוא הרי מסביר באופן די הגיוני שלא ענינו לטלפון כי לא היינו בבית שלנו, ואפילו לו בארץ בה אנחנו גרים. אלא שהוא נשמע קצת צורם כי הארץ שבה אנחנו גרים, ובה נמצא הבית (Heim) אינה המולדת (Heimat) שלנו. מצד שני, למרות החיבור האינטנסיבי ל-Ynet ולבלוגיה, גם "הארץ" כבר אינה באופן מלא ומוחלט "הארץ שלנו".
תחושות דומות עולות לי גם בקשר לשמו של הבלוג. Im Ausland בגרמנית מיתרגם ל"בחוץ לארץ" בעברית; בחרתי בכוונה בשם הזה ולא ב"In der Fremde" שפירושו "בארץ זרה, בנכר", כי לא רציתי לראות במקום החדש רק זרות ואימה. אלא שעכשיו, כשגרמניה הופכת לבסיס שממנו אנחנו טסים לאיטליה ולישראל, נשאלת השאלה האם זו עדיין Ausland עבורנו? או שמא, אם לא היינו "בארץ" בשבוע שעבר, אולי ישראל היא עכשיו "חוץ לארץ"?

הרבה יותר קל לזהות בית במובן של ארבעה קירות, מיטה, מחשב וחתול. הבית הוא כל מקום בו נניח את כובענו ונשהה בו זמן מספיק (כמה חודשים זה בדרך כלל מעל הראש). אבל הרחבת ה'בית' הזה לגבולותיה של מדינה היא משימה לא קלה (בקושי התגברתי עליה ברמה העירונית). וכך, אחרי קצת יותר משנה, אנחנו לא בחוץ לארץ אבל גם לא בארץ, לא במולדת אבל גם לא בנכר. איפשהו בין לבין, "בים האפלה שבין הכוכבים" (או אולי בחלל האינטרנטי החוצה מדינות).
אולי כמו בחזון הקומוניסטי אני צריך בעצם לשלול את קיומה של מדינה כיחידת-מולדת; שהרי אנשים לא באמת יכולים להזדהות עם יחידות כל-כך גדולות, וקבוצת-ההשוואה (reference) שלנו היא בדרך כלל קטנה הרבה יותר - משפחה מורחבת, שכונה, עיירה, קהילה ממשית או וירטואלית. ואז בעצם נשללת לחלוטין החשיבות של שאלת המולדת, ההגירה, הלאומיות וכל התסבוכת הזו, ואני יכול להיות בבית בלי לשאול אם אני בארץ או בחו"ל, ובלי לחשוב על הגבולות ביניהם פרט לעשר הדקות של "ארזת לבד/מישהו נתן לך משהו להעביר/האם יש לך נוזלים מסוכנים או חפצים חדים בתיק היד".
אולי באמת.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 5/9/2007 23:47, ושייך לקטגוריות מעברים 10-20-30, אטימולוגיה בשקל תשעים
12 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-6/9/2007 20:29

---