מלחמות שצריכות להיראות
"אוהב אותך, ולא רואה אותך נלחמת"
(אביב גפן, "שנינו שווים")

(בלי קשר, ואולי עם קשר, לפרק הראשון-שני בעונה השישית של באפי, שראינו הערב)

יש את האנשים האלה שנראה כאילו הכל הולך להם בקלות. כאלה שמרשים לעצמם להתלונן על שזכו רק במקום שלישי בתחרות כתיבה יוקרתית או שמתקבלים לחוזה בבית אופרה על האודיציה הראשונה בחיים. איכשהו, כלל ה'אין ארוחות חינם' נראה לא-תקף לחבר'ה האלה, ובעוד שאחרים צריכים לעבוד קשה ולחכות להזדמנות שלהם לפרוץ, הם פשוט מגיעים ברגע האחרון וקוטפים אותה.
אבל יש דבר אחד שהאנשים האלה לא יודעים לעשות, וזה להילחם. כי אם הכל הולך לך בקלות, אין לך מושג מה לעשות כשלא. ומי שהולך לו קל, עלול פשוט לוותר (אני נשמע כמו המ"כ מהטירונות: "קצת קשה אז נשברים?"). ולא רק הם - מצד שני ניצבים הלוזרים המושבעים, שבטוחים שממילא יפסידו ולכן מוותרים מראש. אלה וגם אלה אינם מוכנים להילחם, ועד כמה שחולשה מושכת לפעמים, כשהיא חוזרת על עצמה היא מתישה, ומי שלא נלחם יאבד עם הזמן את מי שנלחם לצדו.
זה הכי ברור באהבה, אז חייבים שני הצדדים להיות מוכנים להילחם - לא זה בזה אלא על הקשר. למעשה זה בעצם להילחם בעצמך כדי לשמר את הקשר, כשהאהבה היא תנאי ודלק למלחמה הזו אבל לאו דווקא מספיק כדי להבטיח ניצחון. ולא רק להילחם צריך, אלא גם שהמלחמה הזאת תיראה - כי כמו אצל גיבורים טלוויזיוניים, אם נראה שזה הולך לך בקלות, איפה האמפתיה? ואם הצד השני לא משקיע ברמה שזה כואב, למה לך להשקיע ככה?
המושלם לעולם אינו מי שנרצה לידינו, אלא דווקא הלא-מושלם הנאבק להיות מושלם. ככה אני בוחר את החברים שלי, וככה הייתי רוצה שיראו אותי.



שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 16/9/2007 00:28, ושייך לקטגוריות קוהרנטיות זה פאסה, אהבה ויחסים, שחרור קיטור
22 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של לי ב-18/9/2007 16:59

---