במעגל
העלים שוב הופכים צהובים והטמפרטורות יורדות, ויש בזה משהו מיוחד כי זה 'שוב'. כי זה אומר שאנחנו כבר שנה כאן. עם כל שינוי של הסתיו עולים זכרונות מהשנה שעברה, מהקשיים וההתמודדויות שעברנו אז. והמחשבה 'מה, כבר שנה? איך זה עבר מהר כל-כך?'

זה אופי מוזר שיש לזמן: אני זוכר כשהיינו כאן חודש, שהרגשתי שכל-כך הרבה זמן עבר ואיך יכול להיות שזה רק חודש. ועכשיו, פתאום, אותה תקופה בדיוק נראית נורא קצרה, כאילו כלום לא קרה, או לפחות שום דבר משמעותי לא קרה, בשנה הזאת. וזה אותו הזמן.

איך זה קורה? איך מצטברים הזמנים הארוכים מזמנים קצרים, שכל אחד מהם ארוך כשלעצמו? את השאלה הזו אני מושך כבר שנים, אבל נראה שרק היום פגשתי בה לראשונה.

השנה ציינו את ראש השנה, מה שלא עשינו בשנה שעברה. יש לנו יותר קהילה, אבל לא הרבה יותר. יש לנו הרבה יותר חפצים, אבל את רובם צברנו בזמן קצר באזור המעבר והשאר הגיעו בטפטוף עם הזמן. יש לי פחות שיער, אבל נראה כאילו זה היה כך תמיד.

חלק מהימים דומים זה לזה לגמרי: קמים, קפה, אימון, עבודה, צהריים, קניות, עבודה, כמה פרקים מהסדרות החביבות עלינו בדי וי די, מקלחת, שינה. חלק מהימים שונים, ארוכים יותר, אבל הם נבלעים בימים הדומים, ונעלמים לאבק. יש ימים גדולים במיוחד, כאלה שהעולם עוצר בהם, אבל הם כולם בעבר - בהווה אין זמן לחשוב על כך.

השנה אני יודע שכל העלים ינשרו עד תחילת דצמבר, ויודע איך ייראה חג המולד והזמן הקשה שאחריו. אבל אין לי מושג מי אני אהיה אז, והאם מבחינה סובייקטיבית יעבור עלי הרבה זמן עד אז או מעט. או אולי שניהם ביחד.

אני רק יודע שהמעגל יימשך, ואין עוצר, אין קסם שיעצור את כולם במקום ויאפשר לי לשבת ולעבד הכל ורק אז להמשיך. ואולי טוב שאין. אני לא בטוח.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 18/9/2007 20:00, ושייך לקטגוריות עונות השנה, מעברים 10-20-30, קוהרנטיות זה פאסה
3 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של F ב-19/9/2007 22:21

---