Im Ausland

החיים חזקים יותר
 
הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס


ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!

כינוי: רונן א. קידר
גיל: 52
רוצים מנוי? מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


פינת החתול


חתול עולה באש?
או שזו סתם הילה של קדוש?


בלוגים חביבים עלי
סינמסקופ
דגש קל
ליבריסטאן
אמיר אור
המתופפת הקטנה
החיים שמתחת לחיים
לדבר את האהבה הטובה
יעל ישראל עושה אהבה
מולטי קולטי - בלוג בישול
עדה
קיטי
Alon's Blog
תירס חם
סיטי בלונד
אדמיאל קוסמן
שירה ומחשבות
עיר מקלט
אני והעיר הקדושה


מורה נבוכים
באופן כללי
מי אני ומה אני עושה בגרמניה
מה אני בעצם מתרגם שם?
איך אני נראה עכשיו (מסופר)
החתול שנותן לי לגור אצלו
על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה"
הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר
זוטא - אם יש לכם רגע
-
שירים
zuhause
הגבול
חרדה
החומה (טכנולוגיה היא קיר)
היום הקצר ביותר
להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט)
יראת אלוהים
בתוך הראש
מבקרים
שני שירים מתוך 'סימני נשיכה'
-
פרוזה
השואה היתה - פתיחה
עסקי הספרות
Life goes on
פרוטוקול


פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדה
כן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה
תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה
תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה
אלוהים אדירים / miss kitty fantastico
אם הקירות / את תלכי בשדה
ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים
קריאה ב'פרימה'/ורד דור
שנה וקללותיה/ אורי אלחייני
בקבוק מים/ מיכל ברגמן
מהר מהר שלא ייגמר /אסתי
על האומץ/עדה
על הקל והכבד/ את תלכי בשדה
צהריים בטוסקנה/אקס
סוף העולם/ שרה (הקודמת)
משחקים בבננות / אמיר אור וחברים
גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה
השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ
בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ
למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני
דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל


קטעים לפי קטגוריות


 << אוקטובר 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
  1 2 3 4 5 6
7 8 9 10 11 12 13
14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27
28 29 30 31      

הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ±
« ישראלים בחו"ל » ±

ארכיון:

10/2007

יה, יומולדת
את יום ההולדת הנוכחי (היום) לא ממש תכננתי לחגוג. אסנת יוצאת מחר לתחרות שירה בברלין, והיא כל השבוע בחזרות עם הפסנתרן שלה (סבסטיאן הג'ינג'י), ולי לא התחשק יותר מדי לציין תאריכים עגולים יותר או פחות. זה נפל גם על יום שני, שהוא יום ה'חזרה לעבודה' כאן, ואחרי סוף השבוע המלא-באירועים עם ארי, ועם המון דברים שרוצים להספיק לפני שאסנת תיסע. אז התפשרתי עם אסנת על מסאז' ופינוקים אתמול בערב פלוס פינוק יום ההולדת הקבוע שלי (איקלייר קרמשניט), וזהו.
באופן מדכדך החליט העולם לשתף פעולה עם ההחלטה שלי, ולא לבש אווירת יומולדת מיוחדת. אז מצד אחד לא התאכזבתי במיוחד, אבל מצד שני קצת התחרטתי על ההחלטה. לצפות שאנשים ייצרו קשר ביומולדת זה לפעמים דבר ממש מתסכל, וכל שנה יש לי עם זה דיון שלם (למה X לא התקשר? אבל אתה יודע שבזמנו התקשרת אליו רק יום אחרי. אנשים עסוקים. אבל למה הם עסוקים מדי לחשוב עלי? אתה יודע מה, זה בכלל מטופש כל עניין יום ההולדת. בשנה הבאה לא חוגגים). זה קשה במיוחד כשאני אי-שם וקשה הרבה יותר להגיע אלי.
ולו כדי להוסיף על הדכדכת, הבוסים בהוצאה החליטו להעניק לי מתנת יומולדת לא מתוכננת ולהוריד הנחיה חדשה לגבי הפורמט של התרגומים, שתקפה רטרואקטיבית ומאלצת אותי לשוב ולתקן כ-150 עמ' שכבר חשבתי שמאחורי. בלעעעע. נקודת האור של היום הגיעה דווקא בחנות האופניים ליד בית העירייה (בשמה המתוחכם Radhaus am Rathaus), שם תיקנו לי את המושב הלא-יציב בשתי שניות ולא גבו על כך גרוש.
בכלל, ימי הולדת (שלי) מעוררים אצלי את הצד הציני, כזה שתוהה מה בכלל כל העניין בלספור שנים, למה צריך לחשוב על גיל ועל *הגיל*, ומה בעצם המשמעות של השורות המשונות "מה נעים ומה נחמד, שכל בן וכל בת לא נולדו ביום אחד, רק ביום הולדת". הרי די ברור שאם כולם היו נולדים באותו יום זה היה עיוות סטטיסטי עצום, מהסוג שמצביע בהכרח על קיומו של איזה אל/חייזר השולט בחיינו (שלא לדבר על המחסור שהיה נוצר פתאום בעטיפות מתנה).
ואפרופו מתנות, אני אסתכן לרגע בלהיות סופר-קפיטליסטי (בסגנון אניה מבאפי) ואפציר בכל קוראי הבלוג הזה וחבריהם, שאם ממש בא להם לתת לי מתנת יומולדת, וקצת קשה לשלוח מתנות באימייל, שפשוט יגשו לחנות הספרים הקרובה לביתם (או לחיבור האינטרנט שלהם) ויבקשו מהמוכר להזמין בשבילם "סימני נשיכה". זו תהיה מתנה מושלמת בשבילי.
[כמובן, אל תשכחו לקרוא אותו אחרי הקנייה, זה חשוב לא פחות ואולי אף יותר].
ליום ההולדת נותרו עוד שלוש שעות, אבל ברכות יתקבלו בברכה (ששש...) בתגובות גם מחר (אני מאמין בימי הולדת מתארכים). ושוב תודה לכל מי שהקדים אותי והגיב בפוסט הקודם, ובמיוחד ללי שציינה את יום ההולדת שלי במסגרת ימי ההולדת של חברי הקומונה אצלה בבלוג.


נכתב על ידי רונן א. קידר, 1/10/2007 20:49, ושייך לקטגוריות מעברים 10-20-30
26 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של shayandherfangies ב-8/10/2007 14:15



45,971
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן א. קידר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן א. קידר ועליו/ה בלבד