בוא נעבור בדרך המשי
כפי שהבטחתי פעם-פעמיים, להלן עדכון מחזית לונלי פלנט. והפעם: אקזוטיקה. במסגרת התרומה הלא-גדולה שלי לאלף העמודים של מדריך סין החדש, מצאתי את עצמי מתרגם את הפרק על מחוז ש'ינג'יאנג, המחוז המערבי ביותר בסין, אזור של מדבריות, הרים גבוהים ובליל עמים ושפות, בו עברה דרך המשי ההיסטורית בין סין להודו, לערב ולאירופה. בונוס חביב היה העובדה שההורים שלי היו בקיץ האחרון בטיול של שלושה שבועות לאותו מחוז נידח, כך שכל השמות האקזוטיים היו לי כבר קצת מוכרים מהסיפורים שלהם.
בלי להיכנס לשיעורי היסטוריה, מה שמרתק באזור הוא מפגש התרבויות המרתק; המחוז גובל בטיבט, בהודו, בפקיסטן, באפגניסטן, בטג'יקיסטן, בקירגיזסטן, במונגוליה וברוסיה (ואם שכחתי איזו 'סטן', שתהיה לכפרות). התוצאה היא שיש כאן נציגות לכל מיני מינים של עמים, שפות ותרבויות, מדוברי שפות טורקיות עד מונגוליות, פרסיות וכמובן סינית; וגם מוסלמים, בודהיסטים וכל מיני בעלי אמונה אחרים. אירופה היא כאן עולם רחוק ולא מוכר, והמעצמה הגדולה היא סין, אבל זו נחשבת גם ככובשת. בקיצור, בלגן.
התרגום גם הוביל אותי ליצירתיות מטבחית, ולהכנת אורז מוקפץ 'בנוסח דרך המשי'. שלא שאני יודע בדיוק במה משתמשים שם, אבל חשבתי לשלב תבלינים סיניים, הודיים, ערביים ואירופים והיתה לי תחושה שזה ילך (זה הלך מצוין). הבסיס היה 'מה שהיה בבית' - בצלים, זוקיני ומעין שעועית ירוקה רחבה ושטוחה, וכן המון אורז לבן מוכן שאסנת הכינה לפני כמה ימים. אז הקפצתי את הירקות בשורה נאה של תבלינים - סויה, שום, ג'ינג'ר, קארי הודי, עלה דפנה, קוריאנדר, שמן צ'ילי וזעפרן, לפני שהוספתי פנימה כמה צימוקים שרק חיכו על המדף. הספקתי אמנם להבין שבלי בשר כבש זה לא באמת מתאים למרכז אסיה, אבל לא היה בדיוק זמין, כך שהסתפקתי במנה צמחונית. לא נורא.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 26/10/2007 23:27, ושייך לקטגוריות מתכונים, אופטימי
18 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של miss kitty fantastico ב-29/10/2007 13:31

---