11/2007
ליאונרדו יודע
כשהיינו בפאריז, בלובר, עברנו על כל התמונות בגלריה הראשית אחת אחת, מתעמקים בסמלים, בקומפוזיציה. היה די ריק. אבל בשלב מסוים נכנסו לחדר הומה, מלא אדם. כי באמצעו ניצבה, קטנה משציפינו, אחת ג'וקונדה עם חיוך מסתורי, שכולם התגודדו סביבה.

ועכשיו אני מתרגם את מדריך איטליה, ובמילאנו, על קיר צפוני ואכול-לחות של חדר-אוכל לנזירים, יש עוד ציור, שצריך להזמין מקום חודש מראש כדי לראות אותו, ועשרות אנשים עבדו 22 שנה כדי לשחזר אותו:

ומה משותף לשתי היצירות האלה שאנשים מצטופפים בטירוף לראותן? אחד, ליאונרדו, איש רנסאנס, מומחה לכל מיני דברים, מתעופה ועד בניית חומות. אחד כזה שמנסה טכניקות ציור חדשות ובגלל זה הציורים שלו מתפוררים תוך מספר שנים. ואולי גם מחביא צופנים בתמונות שלו (או שזו סתם רכילות גסה).
האם טעם הקהל כאן אומר משהו על איכות, או שזו רק הצטברות של העדר ההולך אחרי העדר? שמור בטל
נכתב על ידי רונן א. קידר, 21/11/2007 01:37 , ושייך לקטגוריות אמנות, תמונות, קוהרנטיות זה פאסה
הוספת תגובה
הצגת תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
לקטע הקודם
לקטע הבא
לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רותם ב-27/11/2007 20:54
|