שיר בעבודה
זאת הגדרה משונה ובכל זאת מובהקת. מאז ש'קניתי' את העמדה ה'סדנאית' - ששיר בדרך כלל אינו גמור ברגע שנכתב, שיש לערכו ולשפצו ולשפררו, יש אצלי שלושה קבצים של שירים בכל עת: 'חדשים' - שהרגע יצאו מאצבעותי וממוחי ולא עברו עריכה כלל; 'בעבודה' - שעברו עריכה מסוימת אך אני מרגיש שאינם שלמים ויש מקום לערוך אותם עוד; ו'גמורים' - שגם הם לא בהכרח גמורים, אבל לפחות נכון לבינתיים.
כל מיני ספקות בחלוקה הזו עולים בזמן האחרון, בעיקר אחרי שבבלוג השני זכו כמה קטעים שפורסמו 'ישירות מהמקלדת' לתגובות נלהבות, לפעמים יותר משירים ש'ערכתי' ו'עבדתי עליהם' זמן רב. כל עוד אין גוף חיצוני (עורך) שיאשר את השירים, אין בעצם משמעות להיותם 'גמורים', ולכן אין משמעות להיות 'בעבודה'. ובכל זאת, יש מהלך של עריכה עצמית, ובעיני הוא חשוב לאין ערוך (משחק מלים! הי!).
וכל ההקדמה הזו נועדה כדי להביא לכאן את השיר-בעבודה הבא:

לא שלי

1.
זרות היא משחק של סימונים:
כל זה שלי, ומה שלא - לא.

איך אפשר את האוויר לנשום ללא מעצורים
לנשום ולהשתמש אבל לא להפנים?

בחוץ יש אוויר בלי סוף
אבל לצאת, לעבור בחלון המהדהד זָר-זָר-זָר
איך אפשר?

2.
ארבעה ילדים קטנים שואלים
"ווֹלֶן זי ואס קָאוּפֶן?"
אני מניף יד מהאופניים, אומר "נַיין".
הם מקטרים שאף אחד לא קונה.

מעבר לפינה
נושם לרווחה.
לא זיהו אותי.

3.
אני חומק לתוך המעיל, מתחבא בדמותי בהירת השער ותכולת העיניים
המפזמת שירי סתיו מוכרים
"הולכים ובאים הימים הקרים"
והבתים כמו בשווייצריה של הספרים
עם חומת אבן וחניה כפולה ועצים ואוהל לילדים
מפתים לחלום אותם, לבקש
שלווה ירוקה
שאין לה תחליף
זהה בכל שפה
וזרה בכולן.


{נכתב בסוף הקיץ האחרון, נערך לפני כמה שבועות.}

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 22/11/2007 09:32, ושייך לקטגוריות אמנות, הגרמנים האלו..., מעברים 10-20-30
20 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-26/11/2007 18:40

---