אהבת חינם ואהבה חינם (וגם: אירועים לסוף דצמבר)
לי כתבה על פייסבוק, הרשת החברתית החדשה שכוווולם נמצאים בה, וסיפרה איך מוצאים שם אהבת חינם. ובעוד שאהבת חינם (כזו שלא תלויה בדבר) היא באמת הדבר הכי יפה בעולם (פרט אולי לכריך כבש, חסה ועגבניה), לי יש תחושה שזה לא בדיוק מה שמקבלים שם.
לקבל חיבוק סתם ככה זה באמת דבר נהדר (ואחת הסיבות היחידות להגיע לפסטיבלים בסגנון 'בומבמלה') אבל חיבוק וירטואלי וכל מיני 'אפליקציות מגניבות' זה ממש לא אותו דבר. הרי כבר היום אנשים יכולים לשלוח במייל כל מיני דברים נחמדים, שטויות וחיוכונים לחבריהם (והם גם עושים את זה, לפחות מי שלא יודעים ש-90% מהדברים האלה נמחקים אצלי מיידית). למה שכל מיני קשקושים וירטואליים ומחמאות-על-שום-דבר יעשו לי טוב על הלב? אני מעדיף לקבל מחמאות על משהו שעשיתי - קטן או גדול - ולא סתם מהאוויר. אני מעדיף לקבל מחמאות/מסרים/חיבוקים שהאדם ממול השקיע בהם שנייה (ובעולם האמיתי צריך להשקיע לא מעט פתיחות כדי לתת חיבוק למישהו שלא-ממש-מכירים), ולא כאלה שבאים חינם עם חשבון המשתמש ברשת החברתית.
כדאי לשים לב ש'חינם' כאן פירושו 'ללא תשלום', ולאו דווקא 'ללא סיבה', כמו במשמעות המקורית של 'אהבת חינם' (כניגוד ל'שנאת חינם' שבגלל חרב בית המקדש). בפייסבוק מקבלים אהבה חינם, אבל זו לא אהבת חינם במובנה המקורי; ודווקא בגלל שהיא בחינם ולא עולה יותר מדי לשולח, היא גם לא שווה הרבה למקבל (או לפחות לי כמקבל תיאורטי). עצם העובדה שכולם שולחים לכולם חמודונים ונשנושונים גורמת לירידה חדה בערכם - שנאמר, "אם כולנו מיוחדים אז אף אחד לא מיוחד". אני מעדיף לקבל מחמאה מכוונת לקטע בבלוג או למייל.
והאמת שזה גם לא ממש חינם, אלא אם חיים באיזה אי בודד. כי ההרשמה לפייסבוק, הכניסה לחשבון, איתור החברים ומשלוח כל מיני דברים (כדי לקבל חזרה) צורכים משאב די חשוב, הלא הוא זמן; בלי לבדוק, אני מניח שזה צורך בערך את כמות הזמן שצריך כדי לנהל בלוג (או אולי קצת פחות). אין ארוחות חינם.
מה שכן, יש לי אמונה אמיתית שיש אנשים שיודעים להשתמש בכלי הזה (פייסבוק) כדי לתת מעומק הלב ובלי להתחשבן - אבל זה פשוט בגלל שככה האנשים האלו. אבל אותי לא תמצאו שם בתקופה הקרובה; הרשת החברתית שלי היא צמד הבלוגים החביבים שלי ואלה שאני מבקר בהם, וזה מספיק לי מעל-על-הראש.

---

ואחרי ששכנעתי אתכם ששום דבר אינו חינם, אני אסתור את עצמי ואזמין אתכם לקבל משהו בחינם. בשבוע שאחרי-הבא ייערכו שני אירועים לרגל צאת ספר השירה שלי, 'סימני נשיכה'. הראשון (כרונולוגית) ייערך במרתף 10, מועדון הסטודנטים של עיריית חיפה ב-24/12/07:






השני, יומיים אחר-כך, הוא ערב ההשקה הרשמי מטעם ההוצאה (הליקון), וייערך בפאב 'לימה לימה' בתל אביב:





(התמונה בשתי ההזמנות היא זו המופיעה על כריכת הספר)

קוראי הבלוג בישראל מוזמנים מאוד-מאוד-מאוד להגיע לערב הקרוב למקום מגוריהם (לצערי לא היה זמן לארגן ערב גם בירושלים) ולהפציץ אותי בשאלות אם משהו לא ברור. לקוראינו בתפוצות - אולי פעם אחרת (-:


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 12/12/2007 23:13, ושייך לקטגוריות המחשב ואני, אינטרנט
50 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רותם ב-17/12/2007 23:18

---