מה למדת בגן היום, ספיישל פוליטי
שלג ירד היום למשך כשעתיים, מספיק כדי להיערם בכל המקומות שיש בהם אדמה חשופה ואין מכוניות או אנשים.
לפני כן ירד גשם שוטף אבל אנחנו בכל זאת יצאנו למסע קניות כדי להתכונן לאירוח (מחר באים אלינו סבסטיאן הפסנתרן ואווה הזמרת למרק + סרט).
עוד לפני כן (אתמול) יצאנו עם ליליאנה ובעלה-לעתיד אנדי לחגוג את ה'פאשינג' - הגרסה הגרמנית לקרנבל הברזילאי - בערב סלסה קובני עם להקה צרפתית בלב זארברוקן, ואיכשהו טעינו בדרך ומצאנו את עצמנו בקולנוע ארט-האוס שלא הכרנו, שבו (מתברר) התחילו בדיוק השבוע להקרין את 'ביקור התזמורת', סרט ישראלי על תזמורת מצרית שלא מועמד לאוסקר כי יש בו יותר מדי אנגלית. הסרט מוקרן, כמובן, בדיבוב לגרמנית.
ועוד לפני כן קרו כל מיני דברים מעניינים בסדרת הטלוויזיה/קורס גרמנית/קומיקס עתידי שלנו, למשל....

למה לי פוליטיקה עכשיו (1)

לפרק בו עסקנו השבוע בקורס היו שני נושאים עיקריים: מבחינה דקדוקית הוא עסק בזמן המשמש לאמירת משפטי תקווה, משאלות והמצאות אחרות, כגון 'לו הייתי רוטשילד' או 'אם הייתי וינוגרד, הייתי מצטייד במפלסת שלג'. בהתאם, הנושא התוכני היה 'פוליטיקה וממשל בגרמניה' ובמקום 'לו הייתי רוטשילד' עסקנו ב'לו הייתי קנצלר/ית'.
אבל הטוויסט הפוליטי הכי נעים של השבוע לא נבע מהחומר, אלא מההכנות ההולכות-ומתקדמות לבחינה. בין השאר, התחלנו בהכנות לבחינה בעל פה - שמתברר שהיא מתבצעת בזוגות. וכדי להקל על הקבוצה, חילקה המורה באמצע השבוע את כולם לזוגות לפי רמת הגרמנית שבפיהם - כדי להקל על הנבחנים להבין זה את זה. כדי לבדוק את הזוגות עשתה לנו המורה תרגיל-דמה על החומר, ושלחה אותנו לדון זה עם זה על המערכת הפוליטית במדינות המוצא שלנו. מה שהיה משעשע היתה העובדה שהזיווג לפי רמות שידך אותי דווקא לשאדי, הפלסטיני שהיגר מג'נין לירדן ומשם לזארברוקן.
אז היתה איזו מבוכה בהתחלה, אבל היא נבעה דווקא מזה שלא היה לי הרבה מה לחדש לו על המערכת הפוליטית בישראל; אבל די מהר התחלנו לדבר על הבחירות לפרלמנט הירדני, ומצאנו את עצמנו משוחחים בחופשיות ובנעימות, שגרמה למורה להיות מרוצה מה'שידוך' שלה וקבעה באורח חד-משמעי שאנחנו צריכים ללכת יחד לבחינה.
מאז התאמנו עוד פעם אחת (שיחה על היתרונות של עיר גדולה מול עיר קטנה, עם דוגמאות מברלין, תל אביב ועמאן) וזכינו לשבחים גם ממנהלת בית-הספר, שבאה לעשות לנו שיעור הכנה לבחינה. פוליטיקה ומלחמות? כנראה שלא בבית ספרנו.


למה לי פוליטיקה עכשיו (2)
על אלנה, לעומת זאת, עבר שבוע קשה. ראשית, מוחמד כמעט ולא הופיע לשיעורים משום מה, מה אילץ את המורה לשדך את אלנה לאנשים אחרים כאשר נדרשנו לעבודה בזוגות. אחד מאותם בני-זוג נוספים הייתי אני, מה שגרם לסיטואציה מאוד מביכה ביום שני בסביבות השעה עשר: בעוד אני מנסה לנהל עם אלנה סימולציה של שיחת טלפון על מודעת 'דרושים' (ספיח מהנושא הקודם), חשתי לפתע יד כבדה נחה על כתפי, וכשהסתובבתי עמד מעלי מוחמד למלוא אורכו ושאל בגרמנית משובשת מה אני עושה במקום שלו. למזלי זה היה לפני שפגשתי בדימויים של המאפיה הרוסית ב'סימנים של כבוד', וולכן הצבעתי בבטחה לכיוונה של פראו אמיני, האשמה העיקרית בסקנדל.
עם זאת, לטובת המציאות ושמו הטוב של מוחמד, אוסיף ואציין שיש לי יותר ויותר סיבות להניח שכל הרומן הזה הוא בעיקר פרי דמיוני הקודח. מוחמד ואלנה אמנם אוהבים מאוד לשבת בשיעורים ולפטפט על כל דבר פרט לנושא (ואז להביט על המורה בפרצוף המום כשהיא מנסה בפעם השלישית להסביר להם מה המטלה לעכשיו), אבל קשה לי להאמין שקורה ביניהם משהו אחרי שעות הלימודים. שניהם נשואים - כך מתברר - ומאז אותה שיחה ביום הראשון, שאולי לא הבנתי נכון, לא ראיתי עוד סימנים לכך שמישהו מהם מפר את נדריו. מצד שני, אפשר תמיד לדמיין.
אבל הייתי בסיבות שבגללן היה השבוע הזה סיוט מתמשך לאלנה היקרה. הנושא שבו עסקנו הוא השנייה והעיקרית ביניהן. פעם אחר פעם, כשהמורה ניסתה לעורר בכיתה דיון על חומר הלימוד, הוא נעצר באלנה - שהביטה בשתיקה ולבסוף מלמלה שהיא 'לא אוהבת פוליטיקה ולא מבינה בפוליטיקה'. בתחילה חשבתי שזה תירוץ כדי להימנע מהצורך לדבר ולחפש מלים - אבל אחרי שהיא הצהירה בגאון שגם לו היתה יכולה, לא היתה מצביעה בבחירות - לא בגרמניה ולא ברוסיה - הבנתי שהיא דברה בכנות: פוליטיקה בעיניה היא מעין משהו לא ברור שמשום מה אנשים אחרים מתעניינים בו (משהו כמו מכוניות מהירות עבורי).
לרוע מזלה של אלנה, אותה אי-הבנה הובילה אותה לאחד הרגעים המביכים (והמצחיקים) ביותר בקורס. היה זה כאשר דיברנו על מפלגות פוליטיות בגרמניה, וקיבלנו משימה - לקרוא חמישה תיאורים של מפלגות בגרמניה, בלי השם, ולהתאים כל תיאור לאחת מחמש כרזות בחירות של אותן מפלגות (כולל שם וסלוגן). כדי שלא יהיה קשה מדי, הטקסטים הכילו מילות-מפתח שאפשרו לקשר אותם די בקלות לכרזה המתאימה (למשל, בטקסט על הסוציאל-דמוקרטיים היה כתוב שהם עוסקים בחקיקה *סוציאלית*).
אחת מחמש הכרזות בתרגיל היתה זו:





נדמה לי שלקוראינו המבינים איכשהו בפוליטיקה, בגרמנית או בפוליטיקה גרמנית צריך להיות די ברור שזו כרזה של 'הירוקים'. מה שהמורה הוסיפה אחר-כך הוא שגמדי-הגינה המופיעים בכרזה הם סמל מקובל לגרמניה, וקיומם של שלושה גמדים בצבעים שונים רומז לתמיכתם של הירוקים בגרמניה 'רב-תרבותית' ו'רב-צבעית' (bunt). אבל גם בלי ההבנה הזו לא היה לרוב התלמידים קשה לקשר את הכרזה לטקסט על הירוקים, שלא רק שעסק המון בענייני סביבה אלא גם השתמש במילה bunt כדי לתאר את מטרותיה של המפלגה.
אלא שאלנה חשבה אחרת, ואיתרע מזלה להיות הראשונה שהמורה ביקשה ממנה לענות. במבט מבולבל ומבוהל, אבל בסוג של ביטחון מוזר, קבעה אלנה שהכרזה מתאימה לטקסט השני - שעסק בכלל בסוציאלדמוקרטים. המורה תהתה (כמו כולנו) מדוע, ובתגובה הפנתה אותה אלנה לשורה האחרונה בתיאור, שם נאמר 'ממפלגה הגיעו לשלטון שלושה קנצלרים'. שלושה קנצלרים, שלוש דמויות: הקשר ברור וחד-משמעי, לא?

קשה לקנא בפראו אמיני במצב הזה, וקשה למתוח ביקורת על העובדה שהיא קרסה אל כיסאה בצחוק מתגלגל. מתיחת קו של שוויון בין קנצלרים לגמדי גינה - מעבר לגיחוך שבה - היא מטאפורה נהדרת לחוסר ההתמצאות המוחלט של אלנה בפוליטיקה גרמנית ובפוליטיקה בכלל. מי יודע, אולי זה צעד ראשון לקראת תנועה לשחרורם של גמדי הגינה (אחרי שגמדוני הבית כבר זכו להישגים משמעותיים)?

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 1/2/2008 21:39, ושייך לקטגוריות הגרמנים האלו..., מה למדתי בגן היום, עונות השנה
27 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-7/2/2008 17:13

---