מה למדתי בגן היום - פרק 11
במזל טוב הגענו לאמצע העונה, לנקודה שבה הכל מתהפך, עלילות ישנות נפתרות ועלילות חדשות מתחילות. שלא תגידו שלא הוזהרתם.

האיסלאם השחור
לא היה קשה לקלוט שעוד תלמיד חדש הצטרף לקבוצה המקבילה, זו שאתה התחלתי את דרכי בבית הספר. זה קרה כבר כל-כך הרבה פעמים, שהקבוצה למטה היום כבר זרה לי כמעט לחלוטין. לאנשים שהיכרתי בימים הראשונים נוספו סיני שתקן, רוסיה סופגניתית, סרבי מכורכם-פנים שמעשן עם מאריצה בהפסקות, ועוד רבים אחרים שאני פוגש רק בתור (בגרמנית Schlange, שזה גם נחש) למכונת הקפה.
אבל כשהוא הגיע, שמתי אליו לב מיד. זה לא שהוא נראה טוב; נהפוך הוא, מדובר בבחור גבוה ורזה, עם צחוק קולני וריח עז של סיגריות (או במלים אחרות, ערס). אבל הוא היה מאוד חברותי ודיבר בלי סוף, בביטחון ושוטף, בגרמנית לא-מדויקת אמנם אבל בהחלט עשירה. היה ברור מהשנייה הראשונה שהתחביר שלו לא נשאר על שום חוף בטורקיה, אלא השתפשף במגרשי הכדורגל של גרמניה (וזו לא מטאפורה: כבר ביום הראשון הוא קיטר שכואבים לו השרירים ממשחק הכדורגל של יום א').
איכשהו הוא כנראה שמע שאני נדדתי מהקורס הראשוני למתקדם, ומיד לקח אותי לשולחן והתחיל לתחקר - איך עושים את זה, מקצרים ונפטרים מהעניין כמה שיותר מהר. אני, שהתרשמתי מאוד מדיבורו השוטף, יעצתי לו לשוחח עם המנהלת, פראו פּרוֹצְט, ולבדוק את השטח ;אבל אז התערבה בשיחה המורה של הקבוצה מלמטה ואמרה שזה לא נראה לה מתאים. מתברר שאיסלאם (כן, זה שמו) אולי מדבר שוטף אבל בקושי קורא ועוד פחות כותב. בקיצור, בוקרה פיל מישמיש.
מה שכן, תהיתי מאיפה הדיבור השוטף ושאלתי את הבחור כמה זמן הוא בגרמניה. "שש שנים," ענה. "וכולן בזארברוקן?" המשכתי מתוך נימוס. "לא," ענה, והתחיל לספור, "קודם בפרנקפורט, אחר-כך בילפלד, מינכן, אשפנבורג, שטוטגרט..."
- "מעניין. אתה נוסע הרבה. איפה שיש עבודה, אה?"
- (בחיוך) "איפה שיש שווארצ-ארבייט...."

סינית בשבילי
ביום חמישי האחרון הביאו לנו מורה מחליף; המורה שלנו לא עבדה והמורה המחליפה הקבוע, פראו פטו, נעלמה לפני כשבועיים (אולי למעמקי הקונסטנטין) והשבוע נודע שגם לא תחזור. על המחליף עצמו אספר בנפרד (החוויה לא הייתה נעימה כלל) אבל לצורך פרקון זה מספיק רק לדעת שהחלטתי להכין את עצמי לרגעי השעמום הצפויים והבאתי לכיתה את ההגהות לתרגום של 'מדריך סין המקוצר' (אוקסימורון בפני עצמו) כדי לעבור עליהן.
בהפסקה תפסתי את צ'אולין מפטפטת עם הסיני המסתורי מהקבוצה השנייה, ומיד קלטתי שיש לי הזדמנות פז להתאמן על הסינית שלי. כבר מזמן חשבתי להרשים אותה במשפטי מפתח בסינית, אבל עד כה הספקתי רק לזרוק שמות של כמה אתרים בבייג'ינג שזכרתי בעל פה, וזה באמת לא זה.
מיד משכתי את תשומת ליבה ב'מי חאו ני' (מה שלומך), סיפרתי לה על המדריך שאני מתרגם ופיתיתי אותה אל שולחני, שם הראיתי לה את הטקסט (עברית, היא לא הבינה מילה) קראתי את התעתיק הפונטי מסינית לעברית (דרך פיניין, התעתיק של מנדרינית לאנגלית) והופתעתי כל פעם מחדש כשהיא תרגמה לגרמנית והתברר לי שהבינה בדיוק למה התכוונתי. זו היתה חוויה מרתקת - לגעת לא רק בתרבות הגרמנית אלא גם בתרבויות אחרות, שונות לגמרי.
הפטפוט שלנו כמובן משך קצת תשומת לב, וזה נמשך בכך שאלנה הביא לי ולצ'אולין פיסת נייר שעליה כתב לה מוחמד בערבית, ואנחנו כתבנו עליה בסינית ובעברית. פניה של אלנה זרחו, אני חושב, או שזה אולי היה בגלל השיחה שהתפתחה אחר-כך בינה לצ'אולין, על הבגדים החדשים שבעלה של אלנה קנה לה ל'ואלנטין טאג' והיא בא אתם מיד לכיתה (ג'ינס צמוד ומעין עליונית-טרנינג ורודה, אולי הסט הכי שמרני שראיתי בו את אלנה עד כה).


אוּמטָאוּש
המלה הגרמנית המשונה הזו בכותרת (umtauch) פירושה חילוף. אבל לא חילוף טקטי במגרש הכדורגל האיסלאמי או החלפת פריטים בחנות הבגדים של אלנה, אלא חילוף טרגי בהרבה. זה קרה ביום שלישי, יום שבו בחרתי להרביץ לשעון, לישון שעה יותר ולאחר קצת לשיעור. טיפסתי בחדווה לחדר 'נאך אובן', רק כדי להביט בתמיהה בפני של הסיני המסתורי ולהבין מפראו שמידט שהיה חילוף בכיתות, והם עכשיו למעלה. ירדתי חזרה לחדר שבו התחלנו את סיפורנו, נבוך כמי שחוזר לתיכון של סאנידייל אחרי כמה עונות שלא ראיתיו מבפנים, והתיישבתי בשולחן האחרון (כי כל השאר היה תפוס).
בהפסקה הסבירה לי רובי בכובד ראש את המצב. מסתבר שהפופולריות של הקורס השני עברה כל גבול, ופשוט לא היה להם יותר מקום בחדר למטה. וכך התהפך העולם, וממקום בשולחן הראשון של החדר-עם-הנוף בקומה למעלה עברתי לשולחן בקצה הכיתה בחדר-עם-הנוף-לקיר-לבנים למטה. מצד שני, קשה שלא לראות את השינוי כמטאפורה נפלאה לטוויסט הפתאומי בעלילה, המכניס אותנו לחלק השני של העונה, לקראת הבחינה. אפל יותר, קודר יותר? מי יודע. לפחות יש יתרון אחד - פחות מרחק לרוץ למכונת הקפה.



שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 16/2/2008 01:32, ושייך לקטגוריות הומור, מה למדתי בגן היום
11 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של ארי ב-18/2/2008 13:20

---