מלב"ה 14
יש אינטרנט. אין תירוצים.

בלונדינית בסיכון
קראתי איפשהו שמפיקי אנג'ל תירצו את הוספת הרמוני לצוות הקבוע בעונה חמש במלים 'אחרי הכל, היינו צריכים בלונדינית'. וזה כנראה נכון: סטריאוטיפ הבלונדינית כנראה יעלם מהעולם רק כשהשמש תבלע את כדור הארץ ותתנפח לענק אדום (או בלונדיני). וכך גם אצלנו: אלנה אולי לא בלונדינית במקור, אבל יש לה את כל הסממנים הקלאסיים של הסטריאוטיפ: חצאיות קצרצרות, מעילים ורודים, בעל בלתי-נראה ואוצר מלים מינימלי. היא מהסוג שנדמה שכל רגע יגהר לעברן מפיק הוליוודי שמן וילחש 'בואי בואי, אני אעשה ממך כוכבת". במקומו, מריירים על אלנה רוב נציגי המזרח התיכון בקורס, גברים עמוסי טסטוסטורון שמרשים לעצמם לפלרטט עם הבלונדה למרות שיש להם אישה וילד בבית, ושהם גם לא יודעים גרמנית.
כל התקשורת הזו מתנהלת בחשאיות יחסית, שמקשה על הבלש-המספר לגלות את האמת. מה עלי לעשות, למשל, עם פיסת המשפט שאמרה אלנה למוחמד, רגע לפני שנכנסתי לפינת הקפה - "אתה חושב שזה בסדר שאתה מתקשר אלי כשבעלי לא בבית"?.ואיך מסתדרת בפאזל העובדה שגילתה אלנה בשיחת בנות עם רובי - שהיא יצאה עם בעלה רק שלושה שבועות לפני שהם התחתנו? האם יש להסיק מכך סופית שאלנה התחתנה בשביל הדרכון הגרמני, ושאין לה סיפוק אמיתי בבית?
אולי מי שעלה באופן הכי מובהק על הדיסוננס הזה שאלנה מפיצה סביבה הוא איסלאם, הכדורגלן הכורדי שאוהב לעבוד בשחור. בגרמנית רצוצת-הרחוב המאפיינת אותו ציין בפני, כשראה את אחת התלבושות האופייניות, שזה Gefährlich, דהיינו 'מסוכן'. ציינתי בפניו שהבחורה נשואה, והוא אמר שדווקא מהסיבה הזו זה מסוכן. ואז עבר לדבר עם אלנה ברוסית. מוכשר הבחור.

רובי לשלטון
לאט לאט ומבלי משים מתקרב הקורס לסיומו, וזה אומר שני דברים: הראשון, שנראה הרבה יותר את פראו פרוצט המנהלת ונשמע אותה מספרת על ההיסטוריה והממשל של גרמניה; והשני, שהולכת ומתקרבת מסיבת הסיום.
מצד אחד, מסתבר שבגרמניה כולם מדברים על אי-היציבות השלטונית שעלולה להיווצר עכשיו כשמסתבר שמפלגת השמאל החדשה של אוסקר לפונטיין (אגב - יליד הזארלנד וגיבור מקומי) עברה את אחוז החסימה (5%, לא פחות) בבחירות בהמבורג וסוחפת את גרמניה למערכת של חמש מפלגות במקום הארבע שהיו עד כה. הפרשנים (והמנהלת) מדברים על הקושי בהקמת קואליציה, עכשיו כשיש כל-כך הרבה אפשרויות, ועל אפשרות לסחטנות מצד המפלגות הקטנות. נקל להבין את הבעת האימה בפניה של המורה כשסיפרתי שבישראל יש בפרלמנט תשע-עשר מפלגות (אבל טרזה גנבה את ההצגה כשציינה שבאיטליה יש יותר).
מצד שני, לפחות בפוליטיקה הפנימית של הקורס יש סדר מובהק - רובי, הקולומביאנית השחורה מחוף האוקיינוס השקט, לקחה על עצמה את ניהול ההכנות למסיבת הסיום, ואף אחד לא מערער על מעמדה. היא אוספת את הכסף למתנה למורה יסמין, ויחד עם אקואה (מחוף השנהב) וסולימן (השמוק-מייסטר) הם גם עלו על מתנה ייחודית: ארנק עור פשוט שסולימן ישבץ בו את ראשי התיבות של שמה של המורה. במקביל מינתה רובי את עבדכם הנאמן לעבור בין כולם ולברר איזה מין אוכל/שתייה/כלים חדפעמיים מביא כל אחד. יש מי שמתכנן להפתיע (כמו סולימן או בופה, שפשוט אמרו 'מנה עיקרית') ויש מי שהולך על בטוח (מוחמד עושה טאבולה וצ'אולין מכינה אורז עם ירקות). אני רק מקווה שאליזבת הפולנית באמת מבינה את הביטוי einmalgeschirr (כלים חד-פעמיים) ולא סתם הנהנה מתוך נימוס פולני. זה ממש לא כיף להיתקע עם המון אוכל ובלי כלים. מצד שלישי, שאדי הבטיח כנאפה, ובשביל זה - מי צריך כלים?

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 26/2/2008 23:31, ושייך לקטגוריות הגרמנים האלו..., מה למדתי בגן היום
7 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של שרה (הקודמת) ב-28/2/2008 15:35

---