Im Ausland

החיים חזקים יותר
 
הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס


ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!

כינוי: רונן א. קידר
גיל: 52
רוצים מנוי? מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


פינת החתול


חתול עולה באש?
או שזו סתם הילה של קדוש?


בלוגים חביבים עלי
סינמסקופ
דגש קל
ליבריסטאן
אמיר אור
המתופפת הקטנה
החיים שמתחת לחיים
לדבר את האהבה הטובה
יעל ישראל עושה אהבה
מולטי קולטי - בלוג בישול
עדה
קיטי
Alon's Blog
תירס חם
סיטי בלונד
אדמיאל קוסמן
שירה ומחשבות
עיר מקלט
אני והעיר הקדושה


מורה נבוכים
באופן כללי
מי אני ומה אני עושה בגרמניה
מה אני בעצם מתרגם שם?
איך אני נראה עכשיו (מסופר)
החתול שנותן לי לגור אצלו
על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה"
הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר
זוטא - אם יש לכם רגע
-
שירים
zuhause
הגבול
חרדה
החומה (טכנולוגיה היא קיר)
היום הקצר ביותר
להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט)
יראת אלוהים
בתוך הראש
מבקרים
שני שירים מתוך 'סימני נשיכה'
-
פרוזה
השואה היתה - פתיחה
עסקי הספרות
Life goes on
פרוטוקול


פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדה
כן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה
תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה
תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה
אלוהים אדירים / miss kitty fantastico
אם הקירות / את תלכי בשדה
ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים
קריאה ב'פרימה'/ורד דור
שנה וקללותיה/ אורי אלחייני
בקבוק מים/ מיכל ברגמן
מהר מהר שלא ייגמר /אסתי
על האומץ/עדה
על הקל והכבד/ את תלכי בשדה
צהריים בטוסקנה/אקס
סוף העולם/ שרה (הקודמת)
משחקים בבננות / אמיר אור וחברים
גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה
השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ
בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ
למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני
דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל


קטעים לפי קטגוריות


 << פברואר 2008 >> 
א ב ג ד ה ו ש
          1 2
3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16
17 18 19 20 21 22 23
24 25 26 27 28 29  

הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ±
« ישראלים בחו"ל » ±

ארכיון:

2/2008

מה למדתי בגן, פרק 15 - הרפרטים א'
פרק מיוחד, לכבוד הסוויפס, הבליפס והקריפס.

אוריינטציה: מה זה רפרט
במסגרת פרקי ה'אוריינטציה-אינטגרציה', או במלים אחרות 'בואו נספר לכם קצת איפה נחתתם', נדרש כל אחד מתלמידי הכיתה להכין בבית רפרט, שזה בסך הכל שם יפה להרצאה בת חמש דקות, בגרמנית, על נושא מסוים שקשור להיסטוריה, לתרבות או לממשל של גרמניה. הרפרט הוא הבחינה על חלק זה של הקורס, וכדי שכולם יעברו אותה בשלום, עשינו ביומיים וחצי האחרונים הכנה - טבילת אש מול הכיתה, איש איש ורפרטו. כדי שכולנו נרחיב את ידיעותנו שימשה פראו פרוצט כאסיסטנטית לעת מצוא, רשמה על הלוח מלים חשובות מתוך הרפרטים והרחיבה (פעמים רבות, כמעט עד לאינסוף) בנושאים שונים. הרפרטים, בהיותם (עקרונית) עבודה עצמית ביתית שיש להגיד מול הכיתה בגרמנית, חושפים כמובן את התלמידים/דמויות בשעתם הקשה והיפה ביותר, ואנו נקדיש להם כמה פרקים שנצטרך.

הפנסיונר של אלנה
אלנה לא הפתיעה; כבר כשראיתי אותה בהפסקה יושבת עם דף מודפס ומנסה לשנן, היתה לי תחושה שמחקר עצמאי לא היה כאן. בהפסקה שאלתי אותה בעדינות אם בעלה עזר לה, והיא ענתה בטבעיות, "מה פתאום עזר, הוא כתב כל מילה". מדובר באותו בעל בלתי-נראה שגם מבשל לה כשהיא חוזרת מהקורס וקנה לה לוולנטיין מעין חליפת טרנינג אופנתית (מכנסיים חומים ועליונית ורודה, שנאמר "ורוד הוא הוורוד החדש"). הוא גם כבר שנים רבות בגרמניה, אז עמוד מודפס בגרמנית זה ממש לא בעיה בשבילו.
מה שכן, היו כנראה גם אימוני קריאה בקהילה הרוסית, כי אלנה צלחה את הקריאה מהדף בצורה סבירה, ובלי הרבה עצירות. לא הפריעה לכך העובדה שלמנהלת יש כמויות אנרגיה ואופטימיות שהיו גורמות אפילו לאביב גפן לרקוד הורה. מה שכן, הרפרט של אלנה עסק במערכת הפנסיה בגרמניה (בגרמנית 'רנטה', וזה מסביר למה ברומנים ישראליים ישנים כולם מקבלים רנטה מגרמניה. תמיד תהיתי בעניין הזה), נושא שכנראה מעסיק את בעלה של אלנה, אבל כל הוורוד שבעולם לא יצליח להפוך למעניין במיוחד.


המצב אנוש?
יום רביעי, היום השני של הרפרטים, התחיל הפוך ונמשך הפוך יותר. עוד ברוזנשטראסה, בדרך ללימודים, נאלצתי לעקוף בולדוזר ענק של העירייה שחפר לעומק המדרכה, וכשהגעתי ללימודים הסביר לי פתק קטן על הדלת שבגלל מר בולדוזר לא יהיו היום מים בבניין בשעות 10:00-14:00. אבל זו היתה רק ההתחלה. מסתבר שבלי קשר למשבר המים החליטה גם מכונת הקפה הנאמנה לפצוח בשביתה כללית (ובכך הצטרפה למכונת הקולה ששובתת בערך מהיום הראשון של הקורס). מסיבות לא ברורות היתה פראו פרוצט גם היחידה בבית הספר פרט למזכירה, ולכן נאלצה לדחות שוב ושוב את תחילת השיעור - כדי להזמין טכנאי למכונת הקפה, כדי לעזור למוחמד בבעיה דחופה עם משרד העבודה או כדי לברר מתי בדיוק יתחיל משבר המים כדי לדאוג לנו להפסקה בזמן. המחסור בכוח אדם אילץ את מורתנו גם להביא אתה לחדר הכיתה את כלבה הגדול סאם, שהלך אחריה והתיישב מתחת לשולחנה. כלבים בכיתה זה אולי לא טוב, אבל סאם החביב התברר ככלב מחונך ביותר, ופרט לכמה שיטוטים קלים בין רפרט לרפרט הוא שמר על שקט מופתי (מה שקשה לומר על רוב התלמידים). בקיצור, מהומה, או כמו שאומרים בצה"לית אס"ק (אווירת סוף קורס).
בתוך כל ההמולה הזו, טוב שיש על מי לסמוך; ובמקרה הזה מדובר באנוש, או בקיצור אנושאראבאן, האיראני היחידי בכיתה וטיפוס מאוד לא קומוניקטיבי, שעד כה ניהלתי אתו בדיוק שיחה אחת (בה התוודה שביקר בתל אביב בצעירותו). אנוש נעמד מול הכיתה אך סירב להיפטר מהמעיל אותו הוא לובש תמיד, בשיעורים ובהפסקות; וכשהמורה הביטה בדפים שבידו ושאלה כמה כתב, ענה ללא שום חיוך 'עשרה דפים', והחל לקרוא.
הוא דיבר על בניית חומת ברלין, אבל קשה לומר שעקבתי אחרי הרפרט. מחשבותיי נדדו לתהייה "מי כותב עשרה עמודים לרפרט של חמש דקות". לפי הרמה הגבוהה של הגרמנית במסמך, ומתוך איך שאורגן וסודר, היתה לי תחושה חזקה שאנוש העתיק את החומר - פיסות פיסות או במכה אחת - ממקור כלשהו, אבל הבנתי שזה לא משנה. הרי העיקר הוא התהליך, הסדר, ה'כל אחד חייב רפרט' - ואם אנוש העתיק לניירותיו את וויקיפדיה הגרמנית, גם טוב. הפרסי עשה סדר בבלגן, ועד שהגיעה ההפסקה-שלפני-עשר כבר היו כולם מפויסים, ואפילו המחסור במוצרי יסוד - מים וקפה - לא הפיל את רוחנו.

[הישארו עמנו להמשך סאגת הרפרטים, כולל העלמויות מסתוריות, מכות בבית הספר והשפעת מזג האוויר על האופי הגרמני]


נכתב על ידי רונן א. קידר, 29/2/2008 00:37, ושייך לקטגוריות מה למדתי בגן היום, הגרמנים האלו...
6 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-29/2/2008 20:46



45,971
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן א. קידר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן א. קידר ועליו/ה בלבד