Im Ausland

החיים חזקים יותר
 
הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס


ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!

כינוי: רונן א. קידר
גיל: 52
רוצים מנוי? מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


פינת החתול


חתול עולה באש?
או שזו סתם הילה של קדוש?


בלוגים חביבים עלי
סינמסקופ
דגש קל
ליבריסטאן
אמיר אור
המתופפת הקטנה
החיים שמתחת לחיים
לדבר את האהבה הטובה
יעל ישראל עושה אהבה
מולטי קולטי - בלוג בישול
עדה
קיטי
Alon's Blog
תירס חם
סיטי בלונד
אדמיאל קוסמן
שירה ומחשבות
עיר מקלט
אני והעיר הקדושה


מורה נבוכים
באופן כללי
מי אני ומה אני עושה בגרמניה
מה אני בעצם מתרגם שם?
איך אני נראה עכשיו (מסופר)
החתול שנותן לי לגור אצלו
על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה"
הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר
זוטא - אם יש לכם רגע
-
שירים
zuhause
הגבול
חרדה
החומה (טכנולוגיה היא קיר)
היום הקצר ביותר
להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט)
יראת אלוהים
בתוך הראש
מבקרים
שני שירים מתוך 'סימני נשיכה'
-
פרוזה
השואה היתה - פתיחה
עסקי הספרות
Life goes on
פרוטוקול


פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדה
כן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה
תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה
תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה
אלוהים אדירים / miss kitty fantastico
אם הקירות / את תלכי בשדה
ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים
קריאה ב'פרימה'/ורד דור
שנה וקללותיה/ אורי אלחייני
בקבוק מים/ מיכל ברגמן
מהר מהר שלא ייגמר /אסתי
על האומץ/עדה
על הקל והכבד/ את תלכי בשדה
צהריים בטוסקנה/אקס
סוף העולם/ שרה (הקודמת)
משחקים בבננות / אמיר אור וחברים
גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה
השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ
בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ
למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני
דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל


קטעים לפי קטגוריות


 << מרץ 2008 >> 
א ב ג ד ה ו ש
            1
2 3 4 5 6 7 8
9 10 11 12 13 14 15
16 17 18 19 20 21 22
23 24 25 26 27 28 29
30 31          

הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ±
« ישראלים בחו"ל » ±

ארכיון:

3/2008

מה למדתי בגן היום - פרק 20 - החגיגה נגמרת
הבחינה הלכה בסדר, לכל מי ששואל, אבל אנחנו עדיין בפרקים הקודמים. מה לעשות, עד שמתרגמים הכל לעברית, זה לוקח זמן, אתם יודעים.

לאסט טיים, און מלב"ה: רובי הלכה להביא סלסה, צ'אולין רקחה קוקטייל אימתני, שאדי פצח בשיר ופראו ליפקה פרצה שבה לחדר וחייכה כאילו הוא לפחות בנה האובד.

לנגינת ההמנון...
לכניסתן של הגברות ליפקה ופרוצט חזרה לחדר היתה השפעה מיידית על רמת הטירוף של המסיבה. מאירוע שעמד לגלוש למחוזות ההזויים של קולג'פסט בייג'ינג, חזרנו למופע כשרונות צעירים עבור מורות כיתה גימ"ל. ליפקה שאלה מיד אם אלנה שרה משהו ברוסית ונדהמה לגלות שלא; היא הציעה לשיר ברוסית ושאלנה תצטרף, אבל גם זה לא עבד. במסגרת הלחץ החברתי הרגישו כולם מחויבים למצוא שירים ברוסית בשביל הכוכבת הביישנית - צ'אולין שרה שיר רוסי שגלש לסין, ואני פצחתי ב'לבלבו אגס וגם תפוח' שסחף את ליפקה ועוד חצי מהכיתה לפחות (מסתבר שזה שיר די בינלאומי) אבל גם אז לא נשמע מכיוון הבלונד אפילו צליל אחד זעיר. אני תוהה אם אלנה, כמו בת-הים הקטנה, החליפה את קולה המזמר בכרטיס בכיוון אחד לאזרחות הגרמנית.
ואם באזרחות עסקינן, אסור לשכוח שחייבים ללמוד משהו בכיתה גימ"ל, ולכן אחרי שהתייאשה מגוש הקרח המכונה אלנה הפנתה ליפקה את מכבש הלחצים אל פראו אמיני (שכזכור, לא עובר עליה יום מלהיב במיוחד). "אולי תשירי לנו משהו עממי בגרמנית" ביקשה הליפקאית, ואמיני החווירה והאדימה חליפות. וזה לא שלליפקה היו רעיונות טובים במיוחד: הדבר היחיד שעלה על דעתה היה Bruder Jacob, שזה פחות גרמני ויותר צרפתי או בכלל - בינלאומי. את המצב הצילה פראו פרוצט שציינה שאין גרמני יותר מההמנון; לרוע המזל, כך נחשפה בפני ליפקה העובדה המביכה שלא למדנו את ההמנון בקורס, ושאף אחד לא ממש יודע את מילותיו, שלא לדבר על לשיר אותו בקול. אפילו פראו אמיני סירבה לזמרר (בטענה שהדבר יגרום לעוד שלג לרדת. אבל ממילא ירד שלג למחרת, אז מה הועלנו?) ולבסוף הושגה פשרה: פרוצט הביאה דיסק שממנו הושמע הלחן הפומפוזי של ההמנון (באחריותו של אחד, יוזף היידן) בעוד אמיני כתבה על הלוח את המלים המעפנות (כל מיני 'חופש ושלום וברודרשאפט'), וכולנו נעמדנו במבוכה במעגל (כי צריך לעמוד בהמנון) ובהינו זה בזה בבלבול מוחלט; אני הגעתי למסקנה שאת המנגינה אני מזהה מהאולימפיאדה, אבל איך היא קשורה למלים אין לי עדיין מושג.
כדי להתגבר על המבוכה ולשעשע את האורחים, ניצלה פראו פרוצט האופטימית את העובדה שעל הדיסק היו גם המנונים של מדינות אחרות והתקילה את המשתתפים. כך עברנו על פני המנון אירן, תאילנד, איטליה ורוסיה, כשהמשתתפים המתאימים מהמהמים לעצמם בשקט או מתעלמים בהפגנתיות. אבל אז בקע מהרמקולים המנון סין, ותוך שנייה זינקה צ'אולין ממקומה, נעמדה בדום מתוח והחלה לשיר:




(ישר למשמרות המהפכה. ברקע, אגב, אנוש האיראני)

וישראל? בניגוד למדינות זנוחות כמו סרי לנקה, לבנון וקולומביה, דווקא היה על הדיסק משהו שהיה אמור להיות ההמנון הישראלי, אלא שאחרי שתי השמעות לא הצלחתי לזהות ולו צליל אחד ממנו. מה שכן, ברור לי ש: א. זה לא עיבוד, ולא הרחוק ביותר, של התקווה, ב. זה לא שום ישראלי מוכר וג. זה פומפוזי ומכוער כמו שרק המנונים יודעים להיות. מה שאומר, כנראה, שמישהו טעה ודחף המנון של מדינה אחרת במקום ישראל. למחברי הדיסק הפתרונים.

אגף הבנות
אין לי הרבה מה להוסיף על שתי התמונות הבאות, שמדגימות היטב את יחסי הגומלין בין בנות הקורס, ועוד משהו מענין לגבי אלנה:




(צ'אולין עושה לבופה התאילנדית צמה, כמו במסיבות של כיתה ו'. אחר כך הן התחבקו. מתוק)




(הסיבה שאלנה מוחאת כפיים בעדינות. שימו לב לציפורניים. אסנת אומרת שעבודת בנייה כזו עולה הון, ועוד ביורו)

סלסה והביתה
כזכור, בפרק הקודם הלכה רובי להביא סלסה, ולכן החמיצה את רוב סאגת ההמנונים. אחרי כל הבלגן, זה אמנם נראה כמו אנטי-קלימקס, אבל רובי לא ויתרה, הכניסה את הדיסק וחיפשה לה פרטנר לחולל, גם אם חלק מאתנו כבר החלו להתקפל. חיפשה - ומצאה: מי אם לא שאדי, הכוכב ברוך-הכשרונות, שיודע לשיר, לדרבק, לבנות בתים ולחולל כמו סלסלאיסט מנוסה. הנה:




(מימין לשמאל: אלנה ממשיכה לשתוק, רובי ושאדי רוקדים, צ'אולין תוהה מה לעשות עם שאריות הסופר-קוקטייל, בופה ואלנה מתחילות לפנות את האוכל. מלפנים: שיער מחוף השנהב).

אבל גם ריקודים אינם יכולים לעצור את הזמן, במיוחד כשפראו אמיני הבהירה שהיא תיכף צריכה לזוז וצריך את הכוורת גם לסדר ולנקות (או בגרמנית אָאוּפרוֹימֶן). וכך, לצלילי סלסה ובזמן שיא, חזרה ולבשה הכיתה דמות של... אה... כיתה, שאריות האוכל נאספו, הפחים רוקנו, פראו ליפקה נופפה לשלום ונעלמה מסיפורנו, וכולנו איחלנו זה לזו וזו לזה ובכלל בהצלחה בכל הבחינות הבאות עלינו לטובה (אבל על זה בפרקים הבאים, האחרונים לעונה).

נכתב על ידי רונן א. קידר, 8/3/2008 00:46, ושייך לקטגוריות תמונות, מה למדתי בגן היום
14 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של עדה ב-10/3/2008 23:10



45,971
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן א. קידר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן א. קידר ועליו/ה בלבד