האמנם צירוף מקרים?
שוש עטרי הלכה לעולמה אתמול, ובבוקר נפטר גם השחקן מוסקו אלקלעי. שני האירועים אינם קשורים זה בזה, אבל איכשהו, כשהם באים ביחד באותו משפט, הם גורמים למוח להתחיל לחפש צירופים והצטרפויות מקרים, ואלה כמובן לא חסרים. מישהו נזכר למשל שלא מזמן הם הופיעו יחד בפארודיה של "ארץ נהדרת" על "הישרדות". האם זה אומר משהו?
כנראה שלא. המח מחפש תבניות בכל מקום, וצירופי מקרים הם בהחלט דבר סביר, בהתחשב בכמות האירועים השונים שקורים מדי יום על הפלנטה ובכמות הדרכים השונות שבהם שני אירועים או יותר יכולים להיות מקושרים.
קחו לדוגמא את מותם של מפורסמים. יש עשרות אלפי אנשים בעולם שהתפרסמו במידה שתבטיח להם ידיעה בעיתון עם מותם; די סביר שיקרה ששניים מהם מתים באותו יום. צירוף המקרים מתחיל להיראות יותר מוזר כשהשניים עוסקים באותו תחום - למשל ב-30 ביולי 2007, כששני במאי קולנוע - ברגמן ואנטוניוני - מצאו את מותם בדיוק באותו יום. אבל גם זה מתחיל להיראות סביר כשחושבים על כך שאין כל כך הרבה תחומים שהופכים אנשים למפורסמים; נגרים, למשל, זוכים לעתים רחוקות לכתבה מספידה בעיתון.
אצל שוש עטרי העיב צירוף מקרים מסוג אחר על צירוף המקרים הראשון; שהרי רק לפני חמישה חודשים נפטר ישראל פוליאקוב, שותפה של שוש עטרי לסדרה 'הכל דבש'. צירוף המקרים - גם אם לא אירע באותו יום - הביא כל מיני אנשים לתהות על 'קללה' שרובצת כביכול על התכנית. הרי כאן לא מדובר על שני אנשים באותו תחום, אלא בשניים ששיחקו זוג נשוי בטלוויזיה (והטלוויזיה היא הרי המקום בו הדברים קורים באמת). קללות מסוג זה הן דבר מוכר - כמו למשל הסיפור הידוע על הקללה של 'בלייד ראנר', שגרמה למספר חברות מתוך אלה שהוצגו בסרט להתמוטט תוך מספר שנים. וגם כאן, הסטטיסטיקה מנסה להסביר לנו בכח שזה רק המח שלנו מוצא תבניות.
אני מכיר את הסטטיסטיקה ומבין את הכשלים, ובכל זאת קשה לי. לאו דווקא בגלל צירופי המקרים הגלובליים - מה לי ול'הכל דבש' או 'בלייד ראנר' או ברגמן ואנטוניוני - אלא בגלל הצירופים האישיים, הדרמטיים הרבה פחות אבל מרשימים לפחות באותה מידה. כמו אותה מסיבת זוגות ב-1995, אליה הזמין ידידי א' ארבעה זוגות, ותיקים וחדשים, וכן בן זוג לעצמו; בן הזוג הנ"ל לא הגיע, וא' נותר מעין גלגל תשיעי בעגלה. הפואנטה? תוך חודש, כל ארבעת הזוגות נפרדו. קללה? צירוף מקרים?
או שאולי אנחנו מנסים כל-כך לכפות תבניות על המציאות, שאנחנו מתנהגים באופן שיוצר את 'צירופי המקרים' האלה? מכוונים את החיים כך שדברים מסוימים יקרו כל פעם מחדש באותם תאריכים? אצלי, למשל, התחילו בלילה שבין ה-19 ל-20 בחודש חמש מתוך 12 מערכות יחסים רומנטיות שהיו לי, בהן הראשונה והאחרונה. ההסתברות לזה לא ממש גבוהה מתמטית, אבל האם ייתכן שהמח התבניתי שלי דאג להיות פתוח יותר לרמזים בימים האלה?
הצירופים האלה, אם לא שוללים אותם, עלולים לגרום למחשבה שיש יד מכוונת, שמישהו מושך בחוטים. אני לא חושב כך. אבל לפעמים יש לי תחושה ש(לפעמים) איזו יד בלתי-מכוונת-בעליל תופסת איזה חוט סורר ומושכת בו פתאום לכיוון אחד, כדי להדהד איזו סימטרייה למשהו שכבר קרה פעם, או למשהו שיקרה, באופן כל-כך בולט שמישהו חייב לשים לזה לב ולשאול, האמנם.



שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 2/4/2008 23:47, ושייך לקטגוריות קוהרנטיות זה פאסה
12 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של מיכליקה ב-27/4/2008 06:54

---