באנו חורף לגרש
לוח השנה, השעון, השמש, הפרחים - כולם כבר מסכימים שהחורף חלף עבר לו והאביב עומד בפתח. מול הבית כבר פורח בוורוד העץ של השכנים, ליד האוטוסטרדה יש דאפודילים וכל מיני עצים מתחילים להנץ ירוקים. רק למזג האוויר עצמו שכחו כנראה להודיע. באותו תאריך בשנה שעברה נרשמו 15 מעלות, ובסוף אפריל כבר הסתובבנו בחולצות קצרות. אבל ל-2008 חוקים משלה.
אתמול, למשל, החלטנו לנסוע לשמוע קונצרט של ירון (המורה של אסנת) וסבסטיאן (הפסנתרן הג'ינג'י) באחת העיירות בסביבה. התוכנית היתה לנסוע לשם וחזרה ברכבת, ולתחנת הרכבת להגיע באופניים. אתרי מזג האוויר אמנם חזו שחורות לאותו יום א', אבל בחוץ נראה רק מעונן חלקית ואנחנו החלטנו (ביופי של wishful thinking) שכולם טועים, ועלינו על כלי-רכבינו הדו-גלגליים.
הדרך לשם עברה ממש בשלום, אבל כבר כשהיינו ברכבת התחיל גשם, ועם סיום הקונצרט כבר היה ברור שהעניין הדו-גלגלי לא היה רעיון מוצלח במיוחד. כדי לחדד את האירוניה גילינו שיש לנו טרמפ חזרה לזארברוקן (עם זמרת שלומדת עם אסנת) אך נאלצנו לבקש ממנה להוריד אותנו בתחנת הרכבת כדי לחלץ את אופנינו. אלה עמדו מתחת לסככה בתחנה ונשארו יבשים (בינתיים), מה ששכנע אותנו לוותר על הניסיון להעלות שני זוגות אופניים לאוטובוס עירוני חורפי צפוף וללכת על רכיבה חפוזה הביתה בגשם המטפטף מסביב.
ההתחלה היתה עוד בסדר - כפי שנאמר, הגשם הסתכם בטפטוף ולאורך המדרחוב המוביל מתחנת הרכבת היו כמה וכמה קטעים מקורים שהגנו עלינו מפני מוראות השמיים. אלא שקצת אחרי תום המדרחוב החל הגשם להתחזק, ובקטע משם עד הבית לא היה כמעט שום מקום לתפוס מחסה. נותר רק לרכוב במהירות-אך-בזהירות ולקוות שהכובע והכפפות יחזיקו מעמד. מה אני אגיד לכם, רכיבה על אופניים בגשם שוטף ובטמפרטורה של ארבע מעלות היא חוויה די מקפיאה, במיוחד עם מכנסיים שחורים דקים שמיועדים להיראות טוב בקונצרטים ולאו דווקא להגן על הברכיים מאיתני הטבע.
כשהגענו הביתה הציעה אסנת להתקשר למועצת המים, אולי יצליחו להעלות את מפלס הכנרת אם יסחטו לנו את הבגדים (והשיער). אבל לחורף זה לא הספיק, ולמחרת בבוקר הוא שלף משרוולו עוד תעלול.





כך נראתה החצר האחורית שלנו כשקמנו הבוקר. השלג המשיך לרדת עד הצהריים, קל אמנם אבל מרחף ברוח בהתלהבות ומצטבר בכל מקום, למשל על העצים, באופן שיוצר תמונות סוריאליסטיות כמו זו:





את שיא ההתעללות רשם החורף כלפי הדאפודילים המסכנים, שנאלצו לסחוב על גביעי הכותרת שלהם כמויות שלג ניכרות. לרוע המזל, בטיול לעיר שבו שמתי לב למצוקתם לא היתה עמי המצלמה, ולאחר מכן הספיק השלג להינמס ולהיעלם wie Schnee von gestern ('כמו שלג מאתמול', ביטוי גרמני). עם זאת, אתם יכולים להאמין לי, ואני חושב שהעדויות מדברות בעד עצמן. אין מה לעשות, חייבים לנקוט פעולה ישירה, למחות ולהפגין!

אי לכך ובהתאם לזאת אני מקים את תנועת 'באנו חורף לגרש' (Wintervertreibungsverband), שמטרותיה העיקריות הן:

1. להעלות את הטמפרטורות ל-15 מעלות לפחות;
2. למנוע שלגים וגשמי קרה בכל מחיר;
3. להעניק סיוע חירום לדאפודילים ולפרחים באשר הם, אשר סובלים תחת שלטון הדיכוי החורפי;
4. לעצור את מסעו של הלפיד האולימפי ולהשתמש בו כדי לחמם את האווירה.

התנועה כבר פעילה ב-13 מ-16 המדינות הפדרליות בגרמניה, וצפויה לשתף פעולה בבחירות הקרובות עם ה-CDU, CSU, SPD ו-PDF. התחושה היא של שינוי מתקרב, של ניצחון שכבר נראה באופק. קודם ניקח את החורף, אחר כך את ברלין.


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 7/4/2008 20:18, ושייך לקטגוריות עונות השנה, הומור, הגרמנים האלו..., תמונות
8 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של exvnksuo ב-17/2/2013 10:07

---