Im Ausland

החיים חזקים יותר
 
הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס


ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!

כינוי: רונן א. קידר
גיל: 52
רוצים מנוי? מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


פינת החתול


חתול עולה באש?
או שזו סתם הילה של קדוש?


בלוגים חביבים עלי
סינמסקופ
דגש קל
ליבריסטאן
אמיר אור
המתופפת הקטנה
החיים שמתחת לחיים
לדבר את האהבה הטובה
יעל ישראל עושה אהבה
מולטי קולטי - בלוג בישול
עדה
קיטי
Alon's Blog
תירס חם
סיטי בלונד
אדמיאל קוסמן
שירה ומחשבות
עיר מקלט
אני והעיר הקדושה


מורה נבוכים
באופן כללי
מי אני ומה אני עושה בגרמניה
מה אני בעצם מתרגם שם?
איך אני נראה עכשיו (מסופר)
החתול שנותן לי לגור אצלו
על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה"
הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר
זוטא - אם יש לכם רגע
-
שירים
zuhause
הגבול
חרדה
החומה (טכנולוגיה היא קיר)
היום הקצר ביותר
להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט)
יראת אלוהים
בתוך הראש
מבקרים
שני שירים מתוך 'סימני נשיכה'
-
פרוזה
השואה היתה - פתיחה
עסקי הספרות
Life goes on
פרוטוקול


פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדה
כן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה
תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה
תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה
אלוהים אדירים / miss kitty fantastico
אם הקירות / את תלכי בשדה
ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים
קריאה ב'פרימה'/ורד דור
שנה וקללותיה/ אורי אלחייני
בקבוק מים/ מיכל ברגמן
מהר מהר שלא ייגמר /אסתי
על האומץ/עדה
על הקל והכבד/ את תלכי בשדה
צהריים בטוסקנה/אקס
סוף העולם/ שרה (הקודמת)
משחקים בבננות / אמיר אור וחברים
גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה
השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ
בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ
למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני
דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל


קטעים לפי קטגוריות


 << אפריל 2008 >> 
א ב ג ד ה ו ש
    1 2 3 4 5
6 7 8 9 10 11 12
13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26
27 28 29 30      

הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ±
« ישראלים בחו"ל » ±

ארכיון:

4/2008

אני ברלינאי!
מאז שאני גר בגרמניה, תהיתי מתי ישתמשו בהוצאת הספרים שלי בעובדה הזו וישלחו אותי לתרגם משהו גרמני. אלא שבשטיינהרט קציר (גרסה מודרנית של וולפראם והרט) התעלמו לחלוטין מיכולותי ההולכות ומשתפרות בשפתו של גתה ושלחו אותי למקסיקו, לרומניה, לאיטליה, לסין (פעמיים!), להודו, לסקוטלנד ולדרום אפריקה - כולן מדינות חביבות למדי (פרט להונג קונג חסרת התוחלת ולסקוטלנד שהיא סיוט למתרגמים) אבל ממש לא גרמניות. לפחות במקסיקו השתמשתי בקצת ספרדית ובדרום אפריקה פגשתי את האפריקאנס, גרסה של הולנדית שדומה איכשהו לדיאלקטים גרמניים מסוימים.
אבל כל זה הגיע לקיצו בבת אחת וכפל כפליים לפני מספר שבועות, כשנודע לי שלא רק שאני בקרוב אתחיל לתרגם מדריך חדש לגמרי לגרמניה, אלא שלפניו עומד בפני מדריך מהסדרה האורבנית 'כאן ועכשיו', העוסק בבירה הגרמנית המחולקת ביותר במאה ה-20 - ברלין.
מה אני אגיד לכם, כיף לתרגם מדריך בלי להצטרך לנחש כל פעם את ההגייה. וברלין, מתברר, היא עיר צעירה, תוססת, מדליקה וערנית, שבה "הנונקונפורמיזם מנצח בקביעות את ההליכה עם העדר" ובכל פינה מצפה הרפתקה חדשה - למשל מועדוני זימה, טראפלס בטעם אבסינת, ברים עם קירות עשויים מצינורות ושעשועון טריביה בהנחיית הדראג קווין נינה קוויר. שלא לדבר על כך שכל מיני מבנים - מתחנות רכבת ותחנות שאיבה ועד מפעלי סוכר ומבשלות בירה - ממציאים את עצמם מחדש כ'חלל מופעים אלטרנטיבי' או 'בימת מיצגים יצירתית' או מה שלא יהיה.
היום, למשל, הגעתי לפרקון העוסק בסצינת המוזיקה הברלינאית, וכהרגלי בקטעים האלה השמעתי לעצמי ברקע את הלהקות וההרכבים הבולטים (לפי המדריך). זה יצא כל-כך מוצלח, שאני חייב לחלוק כמה פנינים עם קוראי דוברי הגרמנית (וגם לא-דוברי-הגרמנית).

ראשון מתגלגל פנימה Seeed, שהמדריך מכנה את המוסיקה שלו 'רגאיי-ראגאמאפין אופטימי', עם הלהיט Aufstehen, או באנגלית Stand up, שם מקובל מאוד בתחום הרגאיי:



ההרכב השני הוא 2raumwohnung, או במלים אחרות "דירת שני חדרים", שיוצרים סוכריות פופ כייפיות עד אימה. היה קשה לבחור, ואם בא לכם אתם מוזמנים לחקור את שאר הרפרטואר של הצמד הזה (זה מה שאני עשיתי) אבל בסוף הלכתי על spiel mit ('שחק עם...'), אלקטרו-פופ אייטיזי בניחוח מחודש, שעשה לי טוב על הנשמה:



(לא ברור לי מה עניין חליפות החלל לכאן, אבל זה כיף).
ולסיום , שיר שמילותיו שבו אותי מהשנייה הראשונה, וגם הקליפ שלו מעלה חיוך (ומעלה). ללהקה קוראים wir sind Helden ('אנחנו גיבורים') והשיר מצטיין בשם המדליק von hier an blind ('מכאן, על עיוור'). הפזמון מתאר יפה את מצב הרוח שלי בימים האחרונים: "אני לא יודע יותר, אני לא יודע איפה אנחנו... מכאן על עיוור".



עכשיו נשאר רק דבר אחד.... למצוא את דרכי לברלין גם במציאות ולראות אם שווה להשתלט עליה (אחרי תל אביב, זארברוקן ומנהטן).

נכתב על ידי רונן א. קידר, 10/4/2008 00:11, ושייך לקטגוריות דברים שמצאתי ביוטיוב, הגרמנים האלו..., האייטיז, עבודה
21 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של mask in Konstanz ב-13/4/2008 12:58



45,971
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן א. קידר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן א. קידר ועליו/ה בלבד