הכל דבש?
חזרתי היום לעבודה, מגיה את החומר של בנגקוק, וברקע שמתי גלגל"צ, ונפלתי על המצעד השבועי. השיר הראשון היה 'הכל דבש' של ארי גורלי ורעות יהודאי, אותו שמעתי לראשונה לפני כמה חודשים. אז, בשמיעה ראשונה, שמתי לב לשיר משתי סיבות. הראשונה והדבילית היתה שאת ארי גורלי פגשתי לפני שנים (הוא ליווה כמלחין על אירוע הסיום של כיתת השירה של הליקון). השנייה והחשובה יותר היו המלים, שלא שמרו במאה אחוז על הקונבציה הגלגל"צית המקובלת, אלא עסקו בזוג שמגיע למקום הנורא שבו חייהם המשותפים הם למעשה שקר, הכחשה מוחלטת של הרגשות הקשים המפעפעים מתחת לפני השטח: "דבש, הכל דבש/כל יום אני משקר את עצמי מחדש".
היום, במצעד, אחרי הרבה זמן שלא הקשבתי לגלגל"צ (יש איזשהו גבול לכמות תשדירי השירות נגד תאונות דרכים שאדם יכול לשמוע), גיליתי שהשיר בילה שמונה שבועות רצופים במקום הראשון במצעד, ונחשב ללהיט הגדול ביותר של השנה עד כה. תגובתי המיידית (אחרי 'שיחק אותה, ארי גורלי') היתה הפתעה לא קטנה; הכיצד הפך שיר כל-כך בעייתי מבחינת המלים, שיר שחותר תחת השקר שאנחנו מספרים לעצמנו, לקונצנזוס שכזה?
האזנה נוספת, באמצעות יוטיוב, גילתה את הסוד. 'הכל דבש' הוא אחד מאותן תופעות נפלאות העוסקות יותר מכל בעצמן. בדיוק כמו הזוג הדובר, גם השיר הוא שקר אחד גדול. המלים הבעייתיות מוחבאות מתחת לפורמט הכי שמאלצי שקיים - דואט מרגש בין גבר לאישה; הן מוסתרות במנגינה מלטפת, עדינה, דבשית ממש; והמלים הכי זכירות - שם השיר ומה שמתחרז אתו - משדרות אופטימיות המסתירה את האמירה. כך יכול מר ישראלי לפזם את השיר לעצמו, מבלי משים: "דבש, הכל דבש, לה לה לה לה לה מחדש", ולהתעלם לגמרי מהשקר הגלום בכך. קריאת המלים העלתה שהסיטואציה לגבי משקרים בני הזוג לגמרי לא ברורה ומובהקת, וממילא שני הבתים הראשונים נעלמים מאוד מהר באבק ומשאירים רק מנגינה נעימה והמון דבש. וכך, שמונה שבועות, ומדינת גלגל"צ ממשיכה לשקר את עצמה מחדש.

ואגב, מה זה בכלל הביטוי הזה, 'הכל דבש'? למיטב ידיעתי דבש הוא חומר מתוק אמנם, אבל דביק עד אימה, משתק, מטביע. וזה דווקא נראה מתאים לשקר החונק של הזוגיות המתוארת בשיר (או אם נדייק - לא מתוארת אלא רק נרמזת). הכל דבש פירושו שאין לאן לזוז, שהחיבוק קרוב מדי לחניקה, שכל מה שאיננו דבש טבע כבר מזמן בתוך העיסה. ואפילו היכולת להודות בכך, לדעת ש"כל אני משקרת אותי מחדש", טובעת בים של ליטופים, בים של שקרים (וזה מזכיר גם את עברי לידר, שבאלבומו הראשון ליטף ושיקר, גם אם בצורה פחות דביקה מהדבשאים שלנו).



שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 23/5/2008 01:54, ושייך לקטגוריות אמנות, דברים שמצאתי ביוטיוב, קוהרנטיות זה פאסה
37 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של ענתא ב-30/5/2008 02:51

---