טלוויזיה ואמת (וגם עוד עדכונים מהמגרש)
גם סדרות הטלוויזיה היותר 'אמיתיות' (מבחינת דמויות, אווירה, מסרים עיצוב ומה לא), חורגות לאמת מעצם הפורמט; שכן החיים לא בנויים בדרך כלל על מבנה נרטיבי פשוט של מאורע-הסתבכות-עוד הסתבכות-עימות-התרה. העובדה שאפשר לדעת שהדיאגנוזה של האוס שגויה בגלל שעוד לא עברה חצי תוכנית, או להבין שלפנינו פרק כפול של באפי/תיקים באפלה/אלוהים יודע מה בגלל שאין שום סיכוי שכל קווי העלילה שנפתחו ייפתרו בזמן שנותר - אלה תובנות שקשורות לפורמט, למטה-מציאות שנבנית סביב המציאות הטלוויזיונית, ומכריזות על אותה מציאות טלוויזיונית כשקרית, בלי קשר לשיטות הצילום או לדמויות או לכל דרך אחרת לנסות להפגין 'אמיתיות'.
בסרטים, אגב, זה לא ככה: עצם העובדה שאורכו של סרט יכול להיות בין 80 ל-160 דקות ואפילו יותר מאפשרת למי שלא רוצה להתכונן לבוא בלי לדעת מתי זה הולך להיגמר. להיות מופתע, למשל, מהדרך שבה נוחת עליך הסוף ב'ארץ קשוחה' של האחים כהן, או להיכנס לקצב מחשבה אחר ב'זה ייגמר בדם' של פול תומס אנדרסון (יצירת מופת שעוד ייקח לי זמן לעכל). תיאורטית, לפחות, בהנחה שלא מדובר בפנטזיית-קומיקס מחבורת 'גודמן נלחם בבאד-מן', המבנה הנראטיבי של העלילה יכול לעשות סלטות באוויר או אפילו - וזה לפעמים קשה יותר - ליצור אשליית-מציאות משכנעת בלי לאבד את תשומת הלב של הצופה (שהרי כל המהלכים הנראטיביים והקשתות הרגשיות נולדו בגלל שהמציאות משעממת, בגלל שלצפות שעתיים בחיים של מישהו זה לא הכי מעניין בדרך כלל).
זה לא מפתיע, אם חושבים על זה, שתוכניות הריאליטי הפופולריות ביותר הן אלה שבהם החוקים ברורים, חד-משמעיים וקבועים. החוקים האלה קובעים את המבנה הנראטיבי של כל פרק, מחייבים בעצם גם את המציאות להתכופף לכללי הדרמה הטלוויזיונית: אתגר פרס, אתגר חסינות, מועצת שבט [או טיסה ארוכה, הגעה ליעד, דיטור, רודבלוק, מרוץ לפיט סטופ]. המבנה נועד ליצור דרמות, מהפכים, אי-ודאות וקרב ראש בראש בדקה האחרונה (עם קתרזיס בסוף) - ואם זה לא עובד, תמיד אפשר ליצור את הנראטיב בעריכה. הי, אפילו בדוקו-דרמות מצליחים לכפות תמיד איזה נראטיב בעריכה (למרות שלא תמיד זה ממש עובד).

---

ובינתיים, באליפות אירופה...
... צרפת כיכבה בתפקיד איוב בטרגדיה בקנה מידה תנ"כי, עם פצועים, מואדמים, מפונדלים ושערים עצמיים. איטליה נהנתה מההפקר בלי ממש לטרוח גם לשחק כדורגל.
... רוסיה עשתה מהשבדים קציצות, טחנה אותם לעפר מר, שתתה להם את המילקשייק, עישנה להם את הסירות וניגבה אותם עם לחם. השבדים הוכיחו סופית שלהיות בלונדיני וגבוה זה לא מספיק.
... בחנות של הטורקים חוגגים את העלייה לרבע הגמר ומוכרים דגלים גרמניים וטורקיים שאפשר גם ללבוש כבנדנות. כמו-כן מוכרים שם ארטישוקים נהדרים שהולכים טוב בתפקיד פיצוחים.
... קציצות כרישה עשויות להיות גם רעיון טוב לנשנוש, אבל המתכון בוויינט שגוי מאוד בכמויות. הסתפקנו בפאי כרישה מאולתר ובאנדריי ארשאבין לארוחת ערב.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 19/6/2008 00:39, ושייך לקטגוריות טלוויזיה וקולנוע, אקטואליה, אליפות אירופה 08
11 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של מיס בוז'רסקי ב-20/6/2008 22:01

---