חומות של אש
אתמול בלילה, רגע לפני השינה, החלטתי להיענות למחשב הנודניקי שלי ולתת לו לעשות ריבוט כדי להשלים את העדכון של הווינדוז. יש משהו מציק בזה שכל תוכנה ובת-תוכנה שמתעדכנת מיד דורשת ממני לסגור הכל ולהתחיל מחדש, אבל עדיף שזה יקרה בלילה, כשאני ממילא הולך לישון, מאשר בבוקר, כשאני צריך את המחשב, נכון?
לא נכון.
צפיתי במחשב עובר את כל השלבים המורכבים של כיבוי והידלקות מחדש (זה לוקח יותר זמן מלהעיר בן אדם, אבל לפחות לא דורש קפה). ואז, כדרכי בקודש, ניסיתי להדליק את הפיירפוקס ולהתחבר לאינטרנט.
לא הלך.
שועל האש יקירי סירב להגיע לגוגל, סירב להעלות את הבלוג, ואפילו וויינט לא משך את עיניו. כל האתרים נראו בלתי זמינים. הדבר היה מוזר להפליא בהתחשב בעובדה שהמודם הבהב בידידותיות והמחשב השני לא התקשה לנהל דיאלוגים מורכבים עם הרשת. מה שטוב, כי בזכות העובדה הזו (ואי-אלו הפרשי שעות) מצאתי את האח כהן-המחשבים זמין לצ'אט ושטחתי בפני את התקף החרדה המתבשל (זה הלך משהו כמו "אין לי אינטרנט! הכל בגלל ששדרגתי! איך אני מבטל את זה? איך יוצאים מכאן לעזאזל? איפה מייקל סקופילד כשצריך אותו?")
הוא לא התרגש.
השאלה השלישית שלו היתה אם אני מריץ Firewall. הודיתי שכן. הוא ביקש שאכבה אותו, וזה, מסתבר, הציל את המצב: בלי חומת האש חזרתי לגלוש כמו קליפורנאי שזוף. נראה שהחומה והשועל והחלונות לא מסתדרים כל-כך טוב יחד אחרי השדרוג האחרון (צריכים להיות גם איזשהם ענבים במשל הזה, אבל נדמה שאכלתי אותם). כדי לא להיות חשוף למוראות האינטרנט הפעלתי מחדש את חומת האש הפנימית של ווינדוז, אותה כיביתי כשהפעלתי את החומה הסופר-משודרגת שלי ('אזעקה אזורית' מתוצרת 'נקודת בדיקה'). רק אז הרגשתי מוגן וחופשי, ויכולתי ללכת לישון (כלומר, כשהאדרנלין שכך, בערך רבע שעה אחר כך).

מעבר למסרים הקבועים - אני תלוי יותר מדי באינטרנט, כל תיקון עלול להיות קלקול, צריך לשמור את המספר של האח במקום זמין - כל הסיפור הזה גרם לי לחשוב על המטאפורה הזו, של חומת אש גבוהה כל-כך שבמקרים מסוימים היא מונעת לחלוטין את התקשורת. האם יש דברים שאני פשוט לא מאפשר לעצמי לקבל, מתוך רצון להגן על משהו שכבר השגתי? או דברים שאני לא מאפשר לעצמי לתת, מפחד שישמשו נגדי (כמו כשעוצרים מישהו, "כל מה שתגיד עלול לשמש כראייה נגדך")?

או אולי זו סתם הארכיטקטוקה הדפוקה של חלונות. לא יכלו לעשות את זה קצת יותר בארוקי?

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 10/7/2008 01:08, ושייך לקטגוריות הומור, המחשב ואני, סטיות אישיות
14 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של יעל ב-13/7/2008 20:31

---