משוב חיובי (positive feedback) הוא מונח המתאר מצב שבו מערכת מגיבה לשינוי באותו כיוון שבו מתבצע השינוי. בצורה פחות מדויקת (ויותר ברורה) הכוונה היא לתופעה שמחזקת את עצמה - תופעה שככל שיש יותר ממנה, כך קל לה יותר להתחזק. כמו התרבות של עכברים שיוצאת משליטה כשאין בעיית מזון או טורפים.
זאת בניגוד למשוב שלילי - תופעה שככל שהיא מתחזקת, כך יש לה יותר התנגדות; רוב התופעות המוכרות לנו הן של משוב שלילי. הטבע, העולם, מווסתים את עצמם. אבל בתחומים מסוימים אפשר לראות לפעמים תופעות של משוב חיובי. 'בועה' כלכלית היא תופעה כזו: המניה עולה כי אנשים קונים, אנשים קונים כי המניה עולה. וחוזר חלילה. בתחום הכסף, משוב חיובי הוא תופעה נפוצה (עד גבול מסוים, שאז הכל מתמוטט, שזה סוג של משוב שלילי קיצוני).
אבל משוב חיובי פועל לא רק על כסף, אלא גם - ואולי יותר - על רעיונות. לאו דווקא רעיונות 'גדולים' כמו 'הגלגל' או 'דמוקרטיה', אלא מיני-רעיונות קטנים וקלים לשעתוק, כמו אלה שדוקינס קרא להם ממים. נניח, קטע מוזיקלי. או קליפ. או פרסומת לבלנדר.
עולם הרעיונות היה תמיד נתון למשוב חיובי. שיר, זמר, סרט, כוכב קולנוע פופולריים 'כי הם פופולריים'. הרצון להשתייך, הצורך להבין על מה כולם מדברים - כל אלה דוחפים במפורש את הפופולרי למגה-פופולרי. אלא שבעבר היה צריך לעשות את הצעד הראשון, את המעבר מאלמוני לפופולרי, בדרך אחרת. היה צריך שמפיק מוזיקלי/ציד כשרונות/מרגול יגלו את האלמוני ו'יעשו ממנו כוכב'. זה יכול להיות מאוד מהיר (תשאלו את נינט) אבל צריך לעבור שלב ראשוני של סינון אצל 'מישהו למעלה'.
אבל האינטרנט (ובפרט - יוטיוב) משנה את כל זה. המשוב החיובי יכול עכשיו להתחיל ממש מההתחלה. למשל, נניח שאתה מנהל חברת בלנדרים קטנה ביוטה, שאוהב - להנאתו - לבדוק אם הבלנדרים יכולים לטחון חתיכות עץ. ונגיד שיש לך מנהל שיווק, שחושב שיהיה נחמד לצלם אותך טוחן כמה דברים מיוחדים, ולשלוח לחג המולד לכמה לקוחות חשובים. ונניח שאתם מוציאים 50 דולר על חלוק, משקפיים וכמה דברים לטחון, מצלמים חמש פרסומות והולכים לישון בתקווה שמחר תמכרו עוד בלנדר.
אבל משוב חיובי הוא כלי חזק מכל בלנדר, ותוך ימים אחדים הסרטים הופכים ללהיט עולמי, עם מיליוני צפיות, והקהל דורש עוד ועוד (עד היום הופקו 73 סרטונים, ונצפו יחד כמאה מיליון פעם).
עוד דוגמה? בבקשה.
מאט הארדינג היה בחור צעיר, יוצר משחקי וידאו, שהחליט להשקיע את הכסף שהרוויח בהייטק בטיול ברחבי אסיה. יום אחד, בהאנוי, הציע לו החבר שטייל אתו, 'למה שלא תעמוד פה, תעשה את הריקוד המטופש שאתה עושה תמיד, ואני אצלם אותך?'. הגאג יצא מוצלח, והארדינג החליט לצלם את עצמו רוקד בכל מקום בטיול, ובעוד כמה מקומות בעולם. ועשה מזה קליפ.
עבר זמן מה. אנשים התלהבו והעבירו אחד לשני את הקליפ. מישהו בחברת מסטיקים התלהב, והציע למאט הצעה שאין לסרב לה: לחזור על העניין ביותר מדינות, על חשבון החברה. מאט עשה קליפ שני, והפופולריות הצטברה. אנשים התחילו לשלוח אימייל שמבקשים ממאט לבוא לארצם ולרקוד אתם את הריקוד המטופש שלו. אז מאט פנה לחברה, והם הסכימו לממן עוד מסע בעולם. ועוד קליפ. הקליפ הזה עלה לרשת ב-20 ביוני, וכבר יש לו כמעט שש מיליון צפיות ביוטיוב. בשלושה שבועות. ויש בזה משהו אופטימי.



יש כמובן עוד דוגמאות, ובעצם זה שאני מביא אותם כאן אני תורם למשוב הזה, לכך שאם משהו פופולרי אז פתאום הוא פופולרי מאוד, הוא חלק מהתרבות, מהשפה, בכל העולם. אפשר לחשוב על זה כאיום ואפשר לחשוב על זה כשיא הדמוקרטיה. ואפשר פשוט לרקוד.


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 11/7/2008 23:43, ושייך לקטגוריות דברים שמצאתי ביוטיוב, אינטרנט
15 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של מיס בוז'רסקי ב-13/7/2008 21:11

---