למען השם
במהלך המלחמה האחרונה (זו שסתרה, אגב, את תאוריית הקשתות הצהובות בנוגע למניעת מלחמות) היתה לי בעיה טפשית אחת: בכל פעם שקראתי בחדשות 'גיאורגיה' או 'גיאורגים', המוח שלי התעקש להגיד 'גרוזיה' ו'גרוזינים'. עד כמה שאני מבין שמדובר בטעות תעתיק, שהשם מבוסס על גיאורגיוס הקדוש, ושזכותם של תושבי המדינה להיקרא בשם הנכון, עדיין קשה לי להתגבר על השינוי הזה.
גיאורגיה, כמובן, לא לבד: כמי שבילה חלק ניכר מילדותו בחיטוט באטלסים ובספרי מסעות, קשה לי מאוד עם היעלמותם של שמות מוכרים מהמפה. לאן הלכו בורמה, רודזיה, בומביי ופקין? איפה דהומיי שהיתה ליד גאנה במונופול? ומי יכול לזכור שוולטה עילית היא היום בורקינה פאסו?
כשהרהרתי בתהליך הזה שעובר על עמים ומקומות, שבעצם חוזרים לשמם המקורי על חשבון שמות 'קולוניאליים' מהעבר, הגעתי למסקנה שאני מכיר את התהליך הזה מזווית הרבה יותר אישית. מעצמי. כי מכיתה י"א ובערך עד גיל 27 היה לי שם נוסף, או ליתר דיוק שם אחר - כינוי שנדבק כל-כך חזק עד שכולם פרט לבני המשפחה קראו לי בו. היום זה נראה לי ממש-ממש מוזר, אבל באותה תקופה זו היתה תווית הזיהוי החד-משמעית שלי, ואנשים שהכירו אותי אז ואיבדו קשר מתקשים מאוד לחשוב עליו בתור 'רונן'. הם סובלים בדיוק מאותה בעיה שיש לי עם הגיאורגים: מבחינתם, השם שהם מכירים טבעי הרבה יותר מהשם האמיתי, ה'נכון'.
אני חושב שהפסקה האחרונה, שבה ליהטטתי ארוכות בכדי לספר על הכינוי מבלי לנקוב בו מעידה יותר מכל עד כמה מביך מבחינתי היום להתייחס לכינוי הזה - בערך כמו לדבר על 'אולימפיאדת פקין' - אבל אני בכל זאת חייב משהו לצלמי הפפראצי. אבל במקום סתם לחטוף טפח למצלמה מוסתרת היטב, אספר את סיפורו של הכינוי מתחילתו. כולם יושבים?
ובכן, סיפורנו מתחיל במכון וייצמן ברחובות, שם נערכת מדי שנה סדנא לנוער שוחר מדע, המקבצים כ-30 חנונים בלב ובנפש, בחופש בין י"א לי"ב, לשבועיים של ניסויים מדעיים והתנסויות חברתיות ענפות. שם, באחד הבונגלוז שבהם ישנו, שניים בחדר, ניהלתי לילה אחד בשעה מאוחרת שיחה ערה עם שותפי לחדר על פרדוקסים פיזיקליים, פילים וחדקים. השיחה הערה-מדי העירה כנראה את אחד הישנים בבונגלו הסמוך, שגער בי בקול עמוק וצורמני, "תפסיק כבר לדבר על פרדוקסים, יא שרדינגר אחד". (לביולוגים ולהומניים בינינו נסביר ששרדינגר היה פיזיקאי מפורסם, ממפתחי תורת הקוואנטים, שנודע כחובב חתולים ופרדוקסים). הכינוי מצא חן בעיני, ולאחר שאימצתי אותו, החלו החברים החדשים שהיכרתי במחנה לקרוא לי 'שרֶד' (קיצור מהיר ופשוט של השם הגרמני הארוך).
הכינוי היה נשאר עניין פנימי של החבר'ה מנוער שוחר, אלמלא התערבה שנה וחצי אח"כ רשת האינטרנט. היה זה אאל"ט אחד מידידי מנוער שוחר מדע שגילה לי לתדהמתי שכסטודנט שנה א' באוניברסיטת תל אביב אני זכאי לחשבון במחשב הפקולטה, שמאפשר לי לקבל ולשלוח דואר אלקטרוני, להשתתף בקבוצות דיון ומעל לכל - לשוחח בזמן אמיתי (מה שכונה הרבה אח"כ 'לצ'וטט') עם אנשים מכל העולם ברשת ה-IRC שהגיע לישראל פחות משנה קודם לכן. אלא שכדי לדבר צריך כינוי, ולי היה במזל אחד זמין. כך נולד Shred האינטרנטי (ויתרתי על האומלאוט הגרמני לצורכי נוחות), שהיה כתובת האימייל שלי וזהותי בצ'אט. מה שלא יכולתי לדעת הוא שבמהרה אכיר חברים חדשים דרך האינטרנט, ועבורם אהיה בראש ובראשונה שרֶד; ושדרך החברים החדשים האלה אכיר אחרים, עד שבזמן מסוים כל הסביבה שלי תכיר אותי בעיקר באמצעות הכינוי. לא ידעתי, אבל זה גם לא הפריע לי כשהתליך קרה; כינוי היה דבר מגניב, ומאוד נהניתי להיות זה שצריך להסביר על ומה ולמה. מה גם שהכינוי היה נוח מאוד לעיוותים, שפצורים ושמות חיבה, מ'שרדי' ו'שרדון' ועד 'שרדוואסר' ו'שארדוניי'.
היעלמותו של הכינוי קרתה פלוס מינוס בד בבד עם התפרקותה של אותה חבורה שהחלה את דרכה באוניברסיטה; לאט לאט, במיוחד כשהתחלתי לעסוק ברצינות בכתיבה, התחלתי לחוש זרות לכינוי ה'משחקי', והשם האמיתי הזנוח הרים את ראשו ודרש התייחסות. זה לא שהפסקתי עם הכינויים - ברשת קשה בלעדיהם - אבל כשבחרתי לפני כשמונה שנים כינוי עבור האתר עין הדג - אולי הבית הראשון שלי באינטרנט הלא-טסקטואלי - העדפתי להישאר קרוב למקור, וכיניתי את עצמי נונין. זו היתה בערך הנקודה שבה פסק שרֶד להתקיים, אפילו ככינוי לצרכים חיצוניים. החברים הבינו והתרגלו, והיום אני מניח שהכינוי נראה להם מוזר לא פחות מאשר לי (צריך לשאול אותם, כמה מהם עדיין קוראים את הבלוג הזה) אבל אנשים שהכירו אותי אז והקשר אתם נותק עוד בהחלט עלולים להגיד "רונן? מי זה רונן? אה, שרד".

נו טוף, לפחות רוסיה לא פולשת לי למחוזות בדלניים.



שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 2/9/2008 22:05, ושייך לקטגוריות הומור, סטיות אישיות, אינטרנט, לפחות רוסיה
50 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-9/9/2008 00:36

---