Im Ausland

החיים חזקים יותר
 
הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס


ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!

כינוי: רונן א. קידר
גיל: 52
רוצים מנוי? מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


פינת החתול


חתול עולה באש?
או שזו סתם הילה של קדוש?


בלוגים חביבים עלי
סינמסקופ
דגש קל
ליבריסטאן
אמיר אור
המתופפת הקטנה
החיים שמתחת לחיים
לדבר את האהבה הטובה
יעל ישראל עושה אהבה
מולטי קולטי - בלוג בישול
עדה
קיטי
Alon's Blog
תירס חם
סיטי בלונד
אדמיאל קוסמן
שירה ומחשבות
עיר מקלט
אני והעיר הקדושה


מורה נבוכים
באופן כללי
מי אני ומה אני עושה בגרמניה
מה אני בעצם מתרגם שם?
איך אני נראה עכשיו (מסופר)
החתול שנותן לי לגור אצלו
על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה"
הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר
זוטא - אם יש לכם רגע
-
שירים
zuhause
הגבול
חרדה
החומה (טכנולוגיה היא קיר)
היום הקצר ביותר
להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט)
יראת אלוהים
בתוך הראש
מבקרים
שני שירים מתוך 'סימני נשיכה'
-
פרוזה
השואה היתה - פתיחה
עסקי הספרות
Life goes on
פרוטוקול


פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדה
כן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה
תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה
תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה
אלוהים אדירים / miss kitty fantastico
אם הקירות / את תלכי בשדה
ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים
קריאה ב'פרימה'/ורד דור
שנה וקללותיה/ אורי אלחייני
בקבוק מים/ מיכל ברגמן
מהר מהר שלא ייגמר /אסתי
על האומץ/עדה
על הקל והכבד/ את תלכי בשדה
צהריים בטוסקנה/אקס
סוף העולם/ שרה (הקודמת)
משחקים בבננות / אמיר אור וחברים
גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה
השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ
בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ
למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני
דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל


קטעים לפי קטגוריות


 << ספטמבר 2008 >> 
א ב ג ד ה ו ש
  1 2 3 4 5 6
7 8 9 10 11 12 13
14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27
28 29 30        

הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ±
« ישראלים בחו"ל » ±

ארכיון:

9/2008

עוד על פרסום, בעקבות קן לי
באחד הפוסטים הקודמים, שעסק בפרסום, עלתה השאלה אם שווה להתפרסם בעקבות משהו טפשי, אפילו אידיוטי, כדי אחר כך להיות חופשיים לעשות דברים שבאמת רוצים. והנה הזדמנה לנו דוגמה מצוינת: ולנטינה חסן, שבפוסט הקדום שמעתם אותה מעוותת את מריה קארי בדרכים יצירתיות. מה שאני לא ידעתי כשהעליתי את האתה-צינור הזה כאן, הוא את המשכו של הסיפור: איך השיר המעוות הפך ללהיט אינטרנטי; איך הזמרת היתה בזכותו לכוכבת, ואפילו הוזמנה כאורחת לאחת התוכניות המאוחרות של 'כוכב נולד' הבולגרי (ועד אז גם למדה קצת יותר אנגלית; איך כתבות טלוויזיה בארצה כבר מתייחסות אליה כ'כוכבת'; ואיך עשרות מעריצים הקליטו את עצמם מבצעים את 'קן לי' - לא השיר של מריה קארי, אלא הביצוע של ולנטינה חסן. למתקשים, הנה תקציר הסיפור, מהטלוויזיה הבולגרית:



שימו לב לביטויים כמו 'ולנטינה בשירתה הביאה לנו משהו שתמיד חלמנו עליו - זמרת מפורסמת בכל העולם', או 'מאות מעריצים ששרים בסגנון קן לי': כך, במחי הפרסום, הפכה הלא-זמרת לזמרת כוכבת, והזיוף הפך למשהו שאינו 'שיר מזויף' אלא שיר חדש לחלוטין (זו נקודה פילוסופית שנדונה כבר כשהזחל אומר לעליסה, ב'עליסה בארץ הפלאות', שהשיר שדקלמה 'שגוי מתחילתו עד סופו' - אלא שאם הוא שגוי כל-כך, כיצד ניתן לזהות אותו כלל כשיר המקורי?). התופעה הזו אינה מפתיעה בתקופה שבה מספיק לסמפל קטע מתוך שיר ישן כדי להגדיר 'שיר חדש' - אז אם לסמפל זה בסדר, מה רע בלזייף?

אם קוראים את תגובות המעריצים לחלק מקטעי 'קן לי' ברשת, מקבלים גם תחושה של איזו מחאה המונית. קצת כמו ההוא ששר מהלב (של 'מה קשור'), רק לגמרי באמת: זמרת שלא יודעת לשיר ולא יודעת אנגלית, אבל היא באה כל הדרך מספרד לבולגריה וניסתה לתת את עצמה עד הסוף. אפילו המילים המבולבלות משחקות תפקיד בכך, שהרי השיר המקורי הוא שי הקיטש, מסוג השירים ששרים הנטושים על משכבם בליל, עם טונה של טישו ובליל של דמעות. ובמצב כזה, למי איכפת הזיופים, ומה משנות המלים... כל מה שרוצים להגיד זה איליבי דיבי דאוצ'ו, מלים ראשוניות של תינוק, מלים בסיסיות שאומרות רק 'אני רוצה ורוצה ואפילו בוכה מרוב רצון'. לי יש תחושה שמעבר לכל ההומור והצחוקים, זה מה שגרם לפופולריות העצומה של הקליפ והזמרת. ובכך יש איזו מחאה (סופר ילדותית) כנגד עריצות המומחים, קובעי הטעם, המחליטים מה יפה ומה מרגש. הו, תמימות קדושה.

(אפרופו תמימות קדושה: אם עוד לא ראיתם, סמנו לעצמכם את 'מסעות ג'יימס בארץ הקודש' לביקור הבא בספריית הוידיאו. סרט שמראה את ישראל מפריזמה קצת אחרת, מרשימה וייחודית, ואפילו כואבת בדרכה המצחיקה. ואת שלוש המלים האחרונות אפשר גם להגיד על ולנטינה ועל 'קן לי').

נכתב על ידי רונן א. קידר, 23/9/2008 01:16, ושייך לקטגוריות דברים שמצאתי ביוטיוב, סטיות אישיות, אינטרנט
12 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-25/9/2008 23:08



45,971
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן א. קידר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן א. קידר ועליו/ה בלבד