דברים טובים
אתמול בערב העלינו זכרונות מההתנסויות הראשונות שלנו עם האינטרנט, ודיברנו על איך מישהו שהיה נרדם ל-20 שנה ב-1989 היה מתעורר בלי לדעת מה זה בכלל. בנקודה מסוימת אסנת אמרה משהו כמו 'צריך לעבור אחד-אחד על כל העמודים באינטרנט ו...', מה שהוביל לפרץ צחוק בלתי-נשלט מכיווני. החלטנו שזה יכול להיות איום מצוין לדור החדש: "אם לא תכין שיעורי בית, תצטרך לעבור אחד-אחד על כל העמודים באינטרנט".

אז לא, לא עברתי על *כל* הדפים באינטרנט, אבל בהחלט שוטטתי לאחרונה בכל מיני מקומות ומצאתי כמה דברים כיפיים.
שני הראשונים הם דברים שבעיקר כיפיים לי אישית - פרסום שני שירים שלי במדור השירה של Ynet (הראשון היה פעם כאן בבלוג, השני מאוד ישן אבל זה פרסומו הראשון). השני היא הגיליון הטרי של זוטא, 'לחש', שלטעמי האישי הוא הטוב ביותר שפרסמנו עד כה. אולי בגלל כל הלחשים האלה היה לנו גם יום מוזר, שבו כל מיני דברים נפלו, נשברו, התנפצו והסתבכו, אנשים נתקעו בקירות וחתולים התחרפנו.
כדי להרגיע את כולם רצינו להזמין את ד"ר זיגמונד פרויד, חוקר ותיק בענייני חרדות, טאבואים ועניינים קמאיים, אבל בגלל איזה בלבול בחברת התעופה הוא נתקל בדרך בגיל ונטורה, ש שלח אותו אל זוג הורים ישראלים לחוצים במקום אלינו. אבל לפחות זכינו להרבה צחוקים, וצחוק יפה לבריאות.
צחוק בצד, אפרופו דברים שהשתנו מלפני שנים, זה די מפתיע שאף אחד לא מרים קול צעקה משמעותי יותר מהעובדה שג'נרל מוטורס, אחת מחברות הרכב הגדולות ביותר בעולם ואבן דרך בהיסטוריה של ארה"ב, הגישה בקשה לפשיטת רגל. אף אחד, זאת אומרת, פרט לבמאי השנוי במחלוקת מייקל מור, שניצל את ההזדמנות כדי לכתוב את החזון שלו לאמריקה החדשה, שתחליף את הכרייזלרים והשברולטים זוללי הבנזין במכוניות היברידיות ובמערכות להסעת המונים. שווה לקרוא רק כדי לראות כמה מפגרת ארצות הברית של אמריקה בתחום.
כדי לא להיות מדוכאים מהאסון האקולוגי שבפתח, אפשר תמיד לצאת לשבוע הספר, לא? אז זהו,שלא. ועמיחי שלו גם יגיד לכם למה, בווידיאו קורע מצחוק. אם כבר פרסום סמוי, אז ככה:



ואם עדיין יש לכם זמן לאחר הקריאה, הצפייה וכתיבת המון תגובות נלהבות בוויינט ובזוטא, ואתם אוהבים כמוני לשמוע איך נשמעות שפות שונות, תוכלו לשחק שעות ארוכות
באתר הזה, שבו דמויות ממוחשבות ומשעשעות יגידו בשבילכם שמות, טקסטים ומה שתרצו בכל מיני שפות ומבטאים.

ואזהרה לסיום: כותב הבלוג עבר היום מתרגום המדריך-הלא-מעודכן לברלין אל מדריך לונלי פלנט החדש והמפונפן לשכנתנו ממזרח (לא, לא פולין - ירדן). כתוצאה, יש סיכוי סביר שאוצר המלים חסרות-המובן בגרמנית, ששירת אותו היטב, יומר בימים הקרובים באוצר חדש של מלים חסרות-מובן בערבית. עם קוראינו דוברי הערבית הסליחה]
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 2/6/2009 21:24, ושייך לקטגוריות רשימת קריאה, סטיות אישיות, הומור
15 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של עדה ב-5/6/2009 09:54

---

מלחמת המעמדות הגלובלית
כעיקרון חשבתי להפנות אליו כחלק מ'רשימת קריאה' מסורתית לפסח, אבל המאמר הזה חשוב מכדי שילך לאיבוד בין אחרים. זו אולי נקודת המבט המעניינת ביותר שראיתי על המשבר הפיננסי העולמי, תוך קישור מעניין שלו למחלות האמיתיות של הקפיטליזם במספר רמות.

הנתונים המובאים במאמר - ובעיקר אלו העוסקים בהתנפחות 'בועת הכסף', כלומר בעובדה שיש היום הרבה יותר 'כסף' בצינורות הפיננסיים מאשר העולם באמת מייצר, מזכיר לי קטע מ'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה', שבו חבורת רואי חשבון וכלכלנים נוחתים על כוכב בראשיתי (למעשה, כדהא"צ הקדמון) ומכריזים על העלה כמטבע הרשמי, מה שמוביל לאינפלציה מטורפת (אאל"ט, בשלב מסוים עומד מחירו של בוטן ממחסני הספינה על שלושה יערות נשירים). [לינק לציטוט מדויק].

למעשה, המאמר הזה גורם לי לחשוב שמר קרל מרקס, שחזה שבסופו של דבר הקפיטליזם יוביל לפער מעמדות כזה שייצור מנגנון מהפכני - כלומר, מהפכה קומוניסטית - לא היה כל-כך רחוק מהאמת; רק שקנה המידה של המהפכה הזו הוא קנה המידה הגלובלי ולא הלאומי - כלומר, העולם השלישי הוא הפרולטריון שמרקס דיבר עליו, ומלחמת המעמדות כבר לפתחנו.

אולי בעצם הגורם שהכי הפריע להתגשמות תחזיתו של מרקס הם חסידיו, שפירשו את תורתו כאישור למהפכה 'כאן ועכשיו' (ועוד במדינות שלא היו מוכנות אליה), ובכך הפכו את המילה 'קומוניזם' (ובמקום מסוימים גם 'סוציאליזם') למילה גסה כל-כך, שעצם האזכור שלה הוא רעל לכל קמפיין בחירות. בכך, אפקטיבית, מנעו הקומוניסטים את התממשותה של מהפכה פועלית במערב, ואילצו את הקפיטליזם למצוא פתרונות בדמות העברת הייצור למדינות-של-עולם-שלישי, כדי שהקפיטליזם הצרכני ימשיך לדהור.

התהליך הזה גורם גם לכלכלנים אמריקניים לחוש שאמריקה מאבדת את הבכורה בעולם הכלכלי, ולאורו מעניין מאוד לקרוא את הראיון שהעניק נשיא איראן אחמדיניג'אד ל'דר שפיגל' (באנגלית). הנשיא האיראני חוזר שוב ושוב על הלגיטימציה שיש למשטרו מ'ארגון המדינות הבלתי מזדהות' המייצג בדיוק את אותו פרולטריון-בזירה-העולמית, ובכך מנסה למצב את עצמו כמנהיג המהפכה המרקסיסטית של המאה ה-21 (אף כי מדינתו היא התגלמות השמרנות האיסלמית). ללא פעולה נחרצת מהסוג המתואר במאמר הראשון אליו הפניתי, הפופולריות של אחמדיניג'אד ודומיו צפויה רק להתגבר בעתיד.



שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 11/4/2009 10:37, ושייך לקטגוריות מונולוגים מהאמבט, רשימת קריאה, אקטואליה
19 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רוני ב-14/4/2009 14:34

---

רשימת קריאה חצי-מקרית
באינטרנט יש הרבה מידע ומאמרים מעניינים ומחכימים. ויש כל מיני אתרים ופורטלים ושמורטלים שמתיימרים למצוא את הדברים המעניינים ולהגיש אותם לצלחת - מוויינט ועד הדף הראשי של ישראבלוג. אבל איכשהו, הדברים הכי מעניינים מגיעים בדרכים-לא-דרכים, דרך קשרים אישיים, קישורים-של-קישורים וכו', דהיינו בדרך אסוציאטיבית. כתוצאה, גם רשימת הקריאה הבאה היא אסוציאטיבית - תהנו.

את מסע הדילוגים הנוכחי התחלתי בעין הדג, אתר ישראלי ותיק ואחד מתחנות-הבית שלי (גם אם אני כבר הרבה פחות פעיל שם). משרשור-של-ברכות באחד הפתילים הנידחים באתר נודע לי שאחת המגיבות הקבועות בדיוק זכתה בפרס גפן (הפרס השנתי למד"ב ולפנטזיה בישראל) על סיפור שכתבה, וכך הגעתי לאחד הסיפורים הטובים ביותר שקראתי מזה זמן רב - במקום בו מאבדים ספרים מאת לילי דאי. ההנאה מובטחת.

באופן אסוציאטיבי להפליא נזכרתי בעורכיו של אותו אתר נפלא, צמד משעשע של חובבי קולנוע המכורים לארנבי קטניפ יפניים, ודרך לינק-שהוביל-ללינק-שהוביל-ללינק הגעתי לפינה מצחיקה להפליא שהשניים עורכים ב'נענע': משטרת הפוטושופ. אם אי פעם תהיתם לאן נעלמים פטמות ופופיקים של דוגמניות, איך צומחות לאנשים ידיים מיותרות ומה בקוקה-קולה גורם לגברים צעירים לרחף באוויר - זה המקום למצוא פתרונות (ולצחוק).

'עין הדג' הוא גם האתר שממנו הגעתי ל'סינמסקופ', בלוג הקולנוע של יאיר רווה שכבר קושר כאן בעבר. מה שיפה בבלוג של רווה הוא שבתגובות מתנהל במקרים רבים דיון אמיתי וישיר בין דמויות מרכזיות בענף הקולנוע בישראל, ובמקרים רבים הן מעניינות לא פחות מהפוסטים. במקרה זה, אחרי פוסט שבו ציין רווה את מסדר הנושאים ה'כבדים' בסרטים שראה בפסטיבל חיפה השנה, הגיב ערן קולירין (במאי 'ביקור התזמורת') בסיפור מרתק על תחרות סרטים שבה שפט במינכן, והעלה מחשבה מרתקת על הנטייה הזו של סרטי פסטיבלים ללכת לקשה, לקיצוני וללא-נעים, ולמה זה לא בהכרח יותר אמנותי, ראוי או אמיתי.

בחזית המציאות, לעומת זאת, התחלנו את השבוע (שעבר, בספירה שלכם) באירוח של סטונדט לאמנות מרומניה, שבא ללמוד בזארברוקן לסמסטר אחד. פול, הסטודנט, מצייר איורים מקסימים, דמויי-קומיקס, בעיקר בהקשרים אקולוגיים, ובא לגרמניה לנסות להשתלם באנימציה דו-ממדית. כאות תודה על האירוח הוא השאיר לנו תה שחור מהקרפטים (בעל ריח חזק אבל טעים מאוד) ודיסק של רג'ינה ספקטור, שאמנם כבר שמעתי שירים שלה במקומות שונים בעבר, אבל מעולם לא האזנתי לה בכובד ראש. במיוחד תפס אותי שיר אחד, שהשם שלו בצרפתית ובמהלכו שרה הרג'ינה באנגלית וברוסית (השורות ברוסית, כך מסתבר, הן שיר של בוריס פסטרנק):



יש משהו פשוט מרגש (או 'מרגש ופשוט') בדרך שבה ספקטור 'מדברת' כשהיא עוברת לרוסית, דווקא כשהקהל לא מבין את המלים. קסם מוזר. אולי אם תמונה שווה אלף מלים, גם מנגינה שווה כמה מאות?


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 26/10/2008 11:13, ושייך לקטגוריות אמנות, דברים שמצאתי ביוטיוב, רשימת קריאה
11 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מיס בוז'רסקי ב-28/10/2008 19:29

---

המלצות
במסורת רשימת הקריאה, רשימת המלצות קלה עד מתונה, במחשב ומחוצה לו.

לקרוא
'רומן משפחתי' של עדנה מזי"א. סיימתי אותו אתמול מבולבל ודומע, ממש כמו את 'אשה בורחת מבשורה' של גרוסמן, אלא שלספר של גרוסמן יש מספיק יח"צ גם בלי שאני אוסיף את שני הסנטים שלי.

לראות
"המעיין" של דארן ארונופסקי. סרט מבלבל, מינימליסטי בעלילתו אבל מורכב בתכניו. אפשר לומר שזה יותר וידיאו-ארט של שעה וחצי מאשר סרט, ומשום כך - אני מניח שיהיה הרבה יותר אפקטיבי לראות אותו על מסך גדול. מכאן, אם אין לכם מערכת קולנוע ביתי, עדיף אולי לחכות עד שיקרינו אותו בסינמטק הסמוך לביתכם (-:
באותה הזדמנות אפשר גם לקרוא את הביקורת של יאיר רווה על 'רקוויאם לחלום', הסרט הקודם של ארונופסקי.

לקרוא באינטרנט
במזל טוב, ובתיאום יפה, פתחו אתמול שתיים מהכותבות החביבות עלי באינטרנט בלוגים חדשים, שמוקדשים שניהם לביקורת - חברתית, תרבותית ובכלל. ענת אבישר הולכת על שחור וכותבת על סקס, לווייתנים ותאווה; יודית שחר מעדיפה את הפרטים הקטנים וכותבת ביקורת חברתית שמביטה במציאות בלי למצמץ. כדאי לעקוב.

והמלצה שלגמרי מיותרת
אתם לא צריכים את ההמלצה הזאת, כי בכל מקום אפשרי כבר מדברים עליה, וכל המבקרים כבר גמרו את ההלל. אבל לצורך העניין, גם אני אוהב את האלבום החדש של עלמה זהר. זהו. הורדתי את זה מהלב.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 20/8/2008 09:17, ושייך לקטגוריות טלוויזיה וקולנוע, רשימת קריאה
8 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מיס בוז'רסקי ב-21/8/2008 13:54

---