חינוך מיוחד

10,600 שוטרים וחיילים, 14 רחובות חסומים לתנועה, 20 לימוזינות משוריינות, שבעה מסוקים ודחיית הדיונים על שביתת המרצים לשבוע הבא, לביקור הנשיאותי הזה יש לא מעט השלכות. אלא אם הנשיא בוש ייפגש בהזדמנות החגיגית הזאת גם עם נציג המרצים, פרופ' צבי הכהן, וידון איתו בנפלאות שחיקת השכר, הסטודנטים יכולים להרגע. עדיין אפשר לעבוד במשמרות כפולות (כשלוקחים בחשבון את שנת הלימודים הדחוסה שלא ממש תותיר זמן להרוויח כסף לשכר דירה, זה אפילו כדאי).

מאז שוועד ראשי האוניברסיטאות הכריז על יום ראשון הקרוב כתאריך התפוגה של שנת הלימודים האקדמית (אולי אחר כך מסמכי הרישום יהיו טובים לקומפוסט), דיוני המשא ומתן דומים יותר לפעולת אחר הצהריים בתנועת הצופים. השיחות ענייניות, האווירה טובה (זה שיפור משמעותי לעומת ישיבות האימים בתקופת שביתת המורים) אבל לא מגיעים לשום מקום. אף אחד לא ממהר. "החיים בסוטול", כבר אמר אחד מבכירי המשא ומתן. ככל שמתקרבים ל"דד-ליין" שהציבו ראשי האוניברסיטאות, מתקרבים גם לפתיחת מבצעי סוף העונה של משרד האוצר, כך לפחות מקווים המרצים.

לא בטוח שיש להם למה לצפות. נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר (זוכרים? אותו אחד שהביא לסיום שביתת המורים לפני קצת פחות מחודש), הציע השבוע פשרה: המרצים יקבלו פיצוי מיידי של 11%-21% על שחיקת שכרם. את האחוז המדויק ייקבע בורר שיהיה מוסכם על שני הצדדים. אדלר רצה שהבורר יסיים את עבודתו תוך שבוע, האוצר אחרי דיונים ארוכים ולא מעט עצבים, הסכים לבסוף על חודש. הסכמתו להצעה הדהימה את המרצים שאמרו "לא, תודה". הישיבה הסתיימה בתוך פחות משעה. באותו ערב שאלתי את אחד מראשיהם האם היו מסיימים את הדיון כל כך מהר לו היו יושבים במוצ"ש, יום לפני ה"דד-ליין" ולא ביום שני. "ממש לא", הוא אמר בכנות.

סטיב אדלר לא שאל שאלה דומה, הוא כבר ידע את התשובה ולא, הוא לא אוהב שמבזבזים לו את הזמן. אתמול נערכה ישיבה אחרונה בהשתתפותו לפני שהוא דן בהוצאת צווי מניעה, בסיום הישיבה הקצרה הוא הרים ידיים. כשנשיא בית הדין לעבודה מציע הצעת פשרה לצדדים, כדאי לזכור שהוא גם חותם על צווי המניעה שיסיימו את השביתה. אמש הוא ניסה לדבר לליבם של המרצים "אתם מודעים איזו אחריות רובצת על כתפכם? אתם מבינים מהי המשמעות של ביטול שנת הלימודים?", הוא שאל אותם וכשהתשובות לא סיפקו אותו, הוא הגדיר את המצב - "שביתה דה-לוקס". אדלר מסתכל מביתו שבירושלים על ה"פסטיבוש". הוא רואה כמה אנחנו מתלהבים משלושה ימי ביקור של נשיא בשלהי כהונתו שאזרחי ארה"ב כבר איבדו בו עניין ומתחילים לחשוב על מחליפו. לעומת אותם שלושת ימי טירוף, הוא גם יודע מה תהיה ההשפעה של ביטול שנת לימודים שלמה ומחזור שלם של צעירים שלא ייכנס לשוק העבודה וללימודים האקדמיים. כמות הפעמים שהוא שאל בדיונים על אותה אחריות לגורל השנה, מלמדת אולי כמה הוא לא רוצה שהאחריות הזאת תרבוץ על כתפיו. פעם אחת בית הדין כבר סיים שביתת מרצים בצווי מניעה. ייתכן שהוא יעשה זאת שוב.   

המרצים כבר יכולים לרשום לעצמם הישגים יפים. בתחילת השביתה הסכים האוצר לתת להם 3.5%, עכשיו במקרה הכי גרוע מבחינתם, הם יקבלו 11%, פי שלושה מההצעה המקורית. אין ספק שכדי להשאיר את מיטב המוחות בישראל ולהעשיר את האקדמיה בדוקטורים ופרופסורים ראויים צריך גם לשלם טוב. כרגע בארה"ב משלמים הרבה יותר טוב (המצב הזה לא צפוי להשתנות בקרוב, אבל העלאת משכורות המרצים הישראלים בהחלט יכולה לשפר את מעמדם).

במצב בו הישגי התלמידים בבתי הספר רק הולכים ומתדרדרים, השקעה בהשכלה הגבוהה יכולה למנוע התדרדרות כוללת במערכת החינוך. גם באוצר מבינים את זה, אבל מפחדים שעופר עיני, מזכ"ל ההסתדרות לא יבין זאת. אם הוא ירגיש שהמרצים עשו לו בית ספר וקיבלו הרבה יותר ממנו, הוא לא יישב בשקט, והרי כל שביתה כללית במשק הרבה יותר הרסנית מ-80 ימי שביתה מנומנמים באוניברסיטאות.  

נ.ב: לכבוד הסטודנטים ששואלים מתי תסתיים השנה: לפי התוכניות הקיימות כרגע, המבחן האחרון של סמסטר א' יתקיים ב-11.4 (יום שישי), סמסטר ב' יתחיל ב-13.4 (כן, יש סוף שבוע שלם שמפריד בין התאריכים) ויסתיים ב-11.7. המבחן האחרון של סמסטר ב' יתקיים ב-22.8. כמובן שזה המתווה הכללי הקיים כרגע וייתכנו שינויים בין האוניברסיטאות והחוגים השונים (והכל כמובן עוד תלוי בתאריך בו תסתיים השביתה).