בעודי יושב לי מול המרקע ומצפה להתפתחות במשחק הכדורגל בין הולנד וצרפת מופיע על המרקע ירון טן ברינק על תקן פרשן אורח. בשוטף, טן ברינק הוא מבקר הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות" וכשאין רענן שקד ורוגל אלפר בישראל, ירון הוא מבקר הטלוויזיה הכי טוב שיש לנו. זאת אומרת, על אף שבמהלך חיי חטפתי ממנו מספר לא מועט של פעמים (לדעתי כמובן שלא בצדק, אבל קשה לומר שאני שיא האובייקטיביות בעניין הזה).
למרות ההערכה שיש לי אליו, אחרי שצפיתי בו בשקיקה באולפן השקוף של היורו ושמעתי את הגיגיו, אני חש שטוב יעשה אם יתחבא לכמה ימים, עד יעבור זעם והפדיחות שדפק שם תתפוגגנה.
טן ברינק ישב באולפן כפרשן צבע שאמור לתת אנקדוטות אינטליגנטיות ומשעשעות בהפגות ובסיום המשחק. את המנדט הזה קיבל הודות לכך שהוא מומחה, לכאורה, בענייני הולנד (הוא גר שם תקופה ארוכה). אבל, כשהגיע זמנו לדבר ולחוות את דעתו, העניין הפך לברוך גדול. טן ברינק התגלה כמרואיין מגומגם, מרוגש עם קול רועד על גבול הפלצט. המשפטים שפלט לא היו רציפים או ברורים, כשרוב הזמן המנחים היסו אותו, אולי מתוך רחמים.
כשסוף סוף הצליח לחבר דעה ומלל באופן רציף, הוא קבע את התובנה הבאה: "ההולנדים אחרי הניצחון המרשים, ודאי ממלאים את הברים באמסטרדם" (לא ציטוט מדויק, אבל זו רוח הדברים). אני חוזר על הדברים שוב, למען לא נתבלבל - "ההולנדים יצאו לברים אחרי הניצחון". כך אמר טן ברינק. מדהים. דברי אלוהים חיים, יש לנו ישעיהו ליבוביץ' חדש חברים. זה כל כך מופלא! מה, הברים באמת מלאים אחרי ניצחון? זה ממש קורה? עם בירה אמיתית והולנדים אמיתיים בהולנד? זו הפתעה! זו הבחנה קוסמית. צריך להעיר את קיקרו, לצלצל לשייקספיר, כי ההולנדים כבר לא בבית. הם בבר. אחרי הניצחון. שותים בירה.
קשה להבין מדוע מסכים מבקר של תוכניות טלוויזיה להופיע במשדר טלוויזיה בנושא שלא קשור לתחום מומחיותו הנוכחי. גרוע מזה, שידורי היורו ימשכו עוד זמן רב ומכאן מדובר במושא אפשרי לביקורת. אחרי שהשתתף בתוכנית הוא כבר לא יכול לכתוב על הנושא. מעל לכל, ברור שאם טן ברינק לא היה מבקר טלוויזיה שנותן בראש, מפיקי המשדר לא היו חולמים לזמן אותו לאולפן - קשה לומר שהוא בעל אישיות מסכית כובשת ויש מומחי הולנד גדולים ממנו. מכאן, הנה עצה: מר טן ברינק, אם למרות החוויה הזו אתה בעניין של מסך, נסה למלמל פחות בשידור, לדבר על דברים שאתה מבין בהם משהו והירשם מיד לקורס משחק מול מצלמה. יכול לעזור.