במהלך החגיגות האינסופיות לרגל ששים שנה למדינת ישראל ניסו טובי המומחים להגדיר מהו ישראלי ומי מייצג את התכונות שלנו הכי טוב. מבן גוריון דרך גאידמק ועד אחרון מוכרי הארטיקים בחוף, כולם עלו כאופציות, אבל אחרי דיונים מעמיקים ואין סוף מוספי חג, אין קונצנזוס. הישראלי המזוקק חמק לנו, לפחות, כך נראה, עד חגיגות השמונים למדינה.
אבל לדעתי אותם מדעני ישראליות פשוט לא דייקו במבטם. אם אלה היו פשוט מפנים ראש לכיוון התוכנית "הישרדות" ומתרכזים היטב בארבעת הפינליסטים, כל התשובות היו נפרשות בפניהם. ארבעת האנשים שהגיעו לגמר הם הישראליות הטהורה, על כל גווניה. נשמע תמוה? קצת סבלנות ואסביר. ו...זו באמת דעתי. ולא פרומו שמישהו משלם לי עליו בערוץ, אז תירגעו.
נתחיל מנועם טור. נועם הוא הבחור החסון, הנאה והנאיבי שמזכיר לכולנו את הישראליות הישנה והטובה. זו שגדלנו עליה בפנטזיות הראשונות של המדינה והיום, היא כבר איננה. נועם, ממש כמו האנשים שהיו כאן פעם, הוא אדם שורשי, אדמתי, צרוב שמש וחזק. לא תחמן וגם לא מתוחכם או מרושע.
וכך, אפילו כשחופן המזומנים שהוא יכול אולי לקבל, כמעט חמקו והוא נזרק לאי בודד ומרוחק (או קרוב ומיושב לפי "ידיעות אחרונות"), הוא לא כעס. נועם פשוט חייך. כזה הוא הבחור. מין הכלאה בין "אליפלט" ו"אורי" של משה שמיר. הראשון במחלקה להסתער והאחרון לקחת כסף מהמדינה. ולמרות שאנחנו מאד רוצים שפרופיל כזה ינצח, להערכתי זה לא יקרה. טור פשוט לא יכול. כי מולו ניצב הישראלי הכי מודרני ומושחז שיש. דן מנו.
מנו הוא המוצר החדש והאולטימטיבי. תחמן, קומבינטור, לא בוחל באמצעים. חסר אמוציות שעושה ודאי הרבה נחת למקיבאלי ואוליגרכים רוסים. הוא לומד באנגליה, מסתובב עם חליפות, חולם על שעוני רולקס בלילה, יוצא עם דוגמנית ואין לו שום סנטימנט לזולת. לא אשכנזי ולא כהה. שולט בסלנג, אבל העברית שלו מצוינת. בקיצור אחד כזה שידפוק אתכם עם הג'יפ BMW שלו, כשבסוף תמצאו את עצמכם משלמים הון לביטוח שלו.
לא פראייר דן. האיש הזה כל כך חריף, דורסני וחסר עכבות, עד שמי שמתמודד מולו - הלך עליו. הבעיה שאצלנו בארץ יש המונים כמוהו, שחונקים ומקמבנים ומנסים לסחוט אחד את השני עד השקל האחרון. תארו לכם מה היה קורה על האי אם כולם היו דן מנו. לא פשוט. אבל בגמר בשבת יש רק ישראלי אחד כזה שיקרע את כולם, כדי להיות השורד.
גם מהנשים בקריביים אפשר ללמוד משהו על עצמנו. נעמה קיסרי ומרינה קבישר מרכיבות יחד את הישראלית הכי מובהקת של הזמן שלנו. נעמה לדוגמה היא גברת חסרת כישורים ברורים. אין לה יכולות פיזיות, לא פה חריף, או מוח אנליטי. היא לא פילנתרופית, אבל יש בה יסוד אמוציונאלי עמוק. בוכה בקלות, בעיקר על עצמה. רעשנית וכריזמטית מאד. למרות שאין לה מה לומר, קולה תמיד נשמע, כשבדרך כלל הוא מנפיק מיני דברים מתוקים ושטויות.
זו מלכת החבר'ה הקלאסית. היא נראית טוב, במרכז העניינים, לא יפיפייה ועוסקת בהסרת גבות תמידית. יש לה יכולות, אבל קשה לומר מה הן. בשורה התחתונה נעמה תמיד תסתדר, היא תמצא פרנסה או גבר עשיר ותתלבש טיפ טופ תמיד, כשלרגע לא תהגג על דברים מדאיגים ביקום, על החברה, או על משהו שחורג מעולמה הקרוב. תגידו בנים, כמה בנות כאלה פגשת במהלך חייכם? מניסיון אמפירי אומר לכם שהברים בישראל עמוסים בז'אנר הזה.
כפאזל משלים, מגיעה מרינה. ה"וואנבי" הייצוגית. סקסית מאד, בת למהגרים שסיגלה מבטא וחיתוך דיבור של גרושה מבבלי. היא מלכת החוף, כשחשוב לה בעיקר דבר אחד-להתפרסם. עד היום היא הייתה בשולי טורי הרכילות ובהופעות טלוויזיונית תמוהות. היות שאלוהים לא חנן אותה במראה של דוגמנית, או ביכולות משחק מרהיבה, כל האמצעים כשרים לקבל זמן מסך. את הכניסה לגמר עשתה בגלל ישבן מצודד וחזה משמח ופלסטי, ועכשיו ממש לפני הניפוי האחרון היא טענה בתוכנית האחרונה ש"יש לה חלום".ואין מדובר במרתין לותר קינג חדש. לא. החלום שלה הוא לזכות ב"הישרדות". נקודה. לא כמו דן, לעשות מיליונים, או כמו נעמה ל"הסתדר" עם הכסף של הזכייה. לא, מרינה פשוט רוצה להיכנס להיכל התהילה הישראלי, כזוכה הראשונה ב"הישרדות". משהו כמו שרון איילון.
אבל קבישר לא חריגה. פשוט היה לה מזל. היא הייתה במקום הנכון ברגע המתאים. בכל מקום שאני הולך בשנים האחרונות, כל גברת שנייה רוצה להתפרסם. לא בשביל להביע כישרון, או בכדי לבדר קהל, פשוט, לצורך פרסום. הכול כדי ללכת ברחוב ולזכות בפפארצי. חלק מהבנות הללו מצליחות, רובן לא.
לסיכום, יותר משהישרדות היא בעיני תוכנית מרתקת וקצת מחרמנת, הליהוק שלה מעניין. כי הוא הביא למסך הגמר את ישראל של ימינו באופן מהימן. אתם יכולים לסלוד או לא להסכים, אבל אם תסתכלו היטב, תמצאו פיסה שלכם על המסך.
כולנו שם. לטוב ולרע. וזו, לדעתי, אחת הסיבות הכי משמעותיות להצלחה של הריאליטי הזה. טוב, חוץ מהקריביים והישבן של מרינה. גם הם תרמו משהו לרייטינג.
נועם. חסון, נאה, נאיבי (צילומים: יח"צ)
נתחיל מנועם טור. נועם הוא הבחור החסון, הנאה והנאיבי שמזכיר לכולנו את הישראליות הישנה והטובה. זו שגדלנו עליה בפנטזיות הראשונות של המדינה והיום, היא כבר איננה. נועם, ממש כמו האנשים שהיו כאן פעם, הוא אדם שורשי, אדמתי, צרוב שמש וחזק. לא תחמן וגם לא מתוחכם או מרושע.
וכך, אפילו כשחופן המזומנים שהוא יכול אולי לקבל, כמעט חמקו והוא נזרק לאי בודד ומרוחק (או קרוב ומיושב לפי "ידיעות אחרונות"), הוא לא כעס. נועם פשוט חייך. כזה הוא הבחור. מין הכלאה בין "אליפלט" ו"אורי" של משה שמיר. הראשון במחלקה להסתער והאחרון לקחת כסף מהמדינה. ולמרות שאנחנו מאד רוצים שפרופיל כזה ינצח, להערכתי זה לא יקרה. טור פשוט לא יכול. כי מולו ניצב הישראלי הכי מודרני ומושחז שיש. דן מנו.
מנו הוא המוצר החדש והאולטימטיבי. תחמן, קומבינטור, לא בוחל באמצעים. חסר אמוציות שעושה ודאי הרבה נחת למקיבאלי ואוליגרכים רוסים. הוא לומד באנגליה, מסתובב עם חליפות, חולם על שעוני רולקס בלילה, יוצא עם דוגמנית ואין לו שום סנטימנט לזולת. לא אשכנזי ולא כהה. שולט בסלנג, אבל העברית שלו מצוינת. בקיצור אחד כזה שידפוק אתכם עם הג'יפ BMW שלו, כשבסוף תמצאו את עצמכם משלמים הון לביטוח שלו.
לא פראייר דן. האיש הזה כל כך חריף, דורסני וחסר עכבות, עד שמי שמתמודד מולו - הלך עליו. הבעיה שאצלנו בארץ יש המונים כמוהו, שחונקים ומקמבנים ומנסים לסחוט אחד את השני עד השקל האחרון. תארו לכם מה היה קורה על האי אם כולם היו דן מנו. לא פשוט. אבל בגמר בשבת יש רק ישראלי אחד כזה שיקרע את כולם, כדי להיות השורד.
מרינה. חיתוך דיבור של גרושה מבבלי
זו מלכת החבר'ה הקלאסית. היא נראית טוב, במרכז העניינים, לא יפיפייה ועוסקת בהסרת גבות תמידית. יש לה יכולות, אבל קשה לומר מה הן. בשורה התחתונה נעמה תמיד תסתדר, היא תמצא פרנסה או גבר עשיר ותתלבש טיפ טופ תמיד, כשלרגע לא תהגג על דברים מדאיגים ביקום, על החברה, או על משהו שחורג מעולמה הקרוב. תגידו בנים, כמה בנות כאלה פגשת במהלך חייכם? מניסיון אמפירי אומר לכם שהברים בישראל עמוסים בז'אנר הזה.
כפאזל משלים, מגיעה מרינה. ה"וואנבי" הייצוגית. סקסית מאד, בת למהגרים שסיגלה מבטא וחיתוך דיבור של גרושה מבבלי. היא מלכת החוף, כשחשוב לה בעיקר דבר אחד-להתפרסם. עד היום היא הייתה בשולי טורי הרכילות ובהופעות טלוויזיונית תמוהות. היות שאלוהים לא חנן אותה במראה של דוגמנית, או ביכולות משחק מרהיבה, כל האמצעים כשרים לקבל זמן מסך. את הכניסה לגמר עשתה בגלל ישבן מצודד וחזה משמח ופלסטי, ועכשיו ממש לפני הניפוי האחרון היא טענה בתוכנית האחרונה ש"יש לה חלום".
אבל קבישר לא חריגה. פשוט היה לה מזל. היא הייתה במקום הנכון ברגע המתאים. בכל מקום שאני הולך בשנים האחרונות, כל גברת שנייה רוצה להתפרסם. לא בשביל להביע כישרון, או בכדי לבדר קהל, פשוט, לצורך פרסום. הכול כדי ללכת ברחוב ולזכות בפפארצי. חלק מהבנות הללו מצליחות, רובן לא.
לסיכום, יותר משהישרדות היא בעיני תוכנית מרתקת וקצת מחרמנת, הליהוק שלה מעניין. כי הוא הביא למסך הגמר את ישראל של ימינו באופן מהימן. אתם יכולים לסלוד או לא להסכים, אבל אם תסתכלו היטב, תמצאו פיסה שלכם על המסך.
כולנו שם. לטוב ולרע. וזו, לדעתי, אחת הסיבות הכי משמעותיות להצלחה של הריאליטי הזה. טוב, חוץ מהקריביים והישבן של מרינה. גם הם תרמו משהו לרייטינג.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
