פרשני היורו השנה מרשימים אותי באופן מפליא. ניצן שירזי, רן בן שמעון ואלון חזן שולטים בחומר. לא ייאמן. הם רהוטים, חריפים ובעלי דעה נבונה לאורך כלל המשדרים. לפעמים אני חושב שאם רק היה מתחשק להם, הם היו יכולים, בקלות, להריץ כל נבחרת, אפילו את אנדורה, למעמד הגמר.  

 

ניצן שירזי, עמוס במבטים חודרים, מדייק באבחון משגים וכשלים על המגרש. רן בן שמעון פוגע בול בהוראות טקטיות. ואלון חזן מנתח את המשחק חד וברור. לפחות כך זה נשמע בשידור. השלושה האלה מרביצים תובנות קריטיות בקצב סילון וגורמים למאמנים בעלי שם להתגמד. חבל שדומנק, דונהדוני, ואן באסטן והחברה, לא מחוברים לשידורים שלנו. זה היה סוגר להם כמה פינות.

 

מצד שני, אני לא רוצה להרוס שמחות, אבל יכולה להיות בעיה קטנה. אם ואן באסטן לדוגמה, יבדוק את העבר הקרוב של שירזי, הוא לא יתבשר על רגעים מרנינים. תזכורת: ניצן כמעט גרם לשאול ביבי ולכתומים התקף לב, ורק אחרי שאחיו נכנס לעניינים, בני יהודה ניצלה מירידה. גם במכבי פ"ת, איציק לוזון לא בדיוק נשם קל בימים של ניצן. בנס הכל נגמר בשלום.

 

אם דונאדוני יפנה לאלון חזן, עלולה שוב להתפתח תקרית דיפלומטית קשה. לא בטוח שרוברטו יאות לקבל עצות ממאמן שנזקק לימים רעים של אוחנה, פרדי דויד ואפי הנמר, כדי להישאר עונה נוספת בליגת העל. בכלל, לא בטוח שדונה דוני יבין את המהות של "אפי המר". אבל זה עניין אחר.

 

רן בן שמעון לעומת זאת יכול להתהדר ולנפנף ברזומה שלו מול דומנק. לא כל יום המאמן הצרפתי - פינליסט המונדיאל האחרון, יכול לקבל עצות והכוונה ממאמן האימפריה הצפונית - קריית שמונה.

 

בערוצים הזרים רוב הפרשנים, כך אני מבין, מתונים יחסית, וזאת למרות שמדובר בשמות על משקל לותר מתיאוס - אלוף עולם, יוהאן קרוייף - אגדת כדורגל, ויוסביו - פורטוגלי קסום. האזנתי לחלקים מהשידורים הבינ"ל וביקשתי ממכרים יודעי שפות שיצפו ויספרו. מהמחקר הבסיסי הזה הבחנתי שאצל הגויים הפרשנים סלחנים ומעודנים משלנו. נחרצים פחות. די ברור למה. עם כל הכבוד למה שהשמות האלה והמאמנים ביורו עשו, הם בחיים, בחיים, לא יידעו מה צריך בשביל להביא ניצחון על סכנין בשכונה. עד שיחוו את זה, יש להם מה ללמוד. עם כל הכבוד לדשא בבאזל.