יום שישי, שמונה בבוקר, שעתיים אחרי סוף תקופת הרגיעה, אני מקבל שיחת טלפון. "תגיע מהר לשדרות, אנחנו עושים את כל הדרך מתל אביב, כדי לתמוך ולהזדהות עם התושבים ביום הקשה הזה", אומר לי חבר בהתרגשות. "איזה יום קשה? קרה משהו?", אני שואל. "מה, אתה ישן בעמידה?", הוא עונה: "נגמרה התהדייה". אם לומר את האמת, שיחת הטלפון שלו באמת העירה אותי מהשינה, אבל מי שבאמת ישן בעמידה, חשבתי לעצמי, אלה אתם, "התל אביבים", שגרים צפונה מאשדוד. רגיעה? איפה הייתם בשלושת החודשים האחרונים כשהקסאמים והפצמרים (קצת יותר מ- 300) לא הפסיקו להתפוצץ בשדרות והגראדים (רק שבעה) ביקרו את תושבי אשקלון?


 


שלא תבינו אותי לא נכון, אני ממש לא כועס על "התל אביבים" שבסך הכול באמת ובתמים (ואני ממש לא ציני) רוצים לעזור. כל המחמאות מגיעות הפעם לשר הביטחון שהצליח להעביר את הרגיעון שלו לכל מי שגר צפונה מכאן ואפילו הצליח לשכנע חלק מתושבי האזור שבאמת יש כאן שקט, בשעה שמאה מטר מגן הילדים שלהם נופלת רקטת קסאם. "כל עוד זה לא פוגע בך", אמרה לי השבוע אחת האמהות שהגיעה לקחת את הבן שלה מהגן בקיבוץ נחל עוז: "אז מבחינתנו הרגיעה הצליחה".  


 


"טפטופים" קוראים לזה בתקשורת, "רק עשר רקטות בחודש" קרא לזה שר הביטחון, "מלחמה", מכנים זאת כאן המשוגעים בשדרות. וכן, אני אומר, אדוני שר הביטחון, זאת מלחמה. כשטיל מתפוצץ באמצע היום על אמא עם ילדים שעורכת קניות בסופר וכשתלמידים מקבלים הוראה לא לצאת לחצר בהפסקה מחשש לירי של רקטות קסאם, אי אפשר לקרוא לזה אחרת. זו הייתה מלחמה לפני ה-19 ביוני (יום תחילת התהדייה), זו הייתה מלחמה אחרי תחילת הסכם הרגיעה וזאת מלחמה עכשיו ולא רק לתושבי עוטף עזה. הרגיעון של ברק מתברר עשה טוב בעיקר לחמאס שעכשיו, כך על פי ראש השב"כ, יובל דיסקין, יש לו את היכולת להגיע אפילו עד לבאר שבע.  


 


הגיע הזמן שההזדהות של האזרחים הטובים המגיעים לשדרות בכדי לסייע, תוחלף בניסיון אמיתי להשפיע על מקבלי ההחלטות. עכשיו, אחרי שגם הרגיעה של שר הביטחון הסתיימה, אפשר אולי לנסות ולשכנע אותו שאחרי שמונה שנים אפשר וצריך לשנות את המציאות המרה, לפני שמפעל הטילים של החמאס יצליח לייצר גם טילים שיגיעו עד תל אביב. תאמינו לי שמחבלים שמצליחים בתוך פחות מחצי שנה להכפיל את הטווח, יוכלו בעוד כמה חודשים לעשות גם את זה.


 


וקטנה לפני סיום, אדוני שר הביטחון, לשמחתנו, או לפחות לשמחתי, אנחנו לא ברוסיה הקומוניסטית וגם לשרים "הדברנים", כפי שכינית אותם (ולמי שפספס, לדברי ברק רמת הדברת שהשתלטה עליהם היא הבעיה) מותר להביע דעה ולא לומר אמן על כל הצעה או החלטה שמגיחה מהקריה.