אז מה חדש

אני אשתדל שזה לא יצא דיכאוני, אני דווקא במצברוח טוב אבל הרבה דברים לא טובים הצטברו לי.

אז אותה חברה, עם הברוגז, חזרה לדבר איתי. כעקרון כתבתי לה מכתב, עם כל דעותי על ההתנהגות שלה וגורמיה, אבל זה יצא קצת תוקפני מדי אז לא שלחתי. ואז היא חזרה לדבר איתי ביוזמתה. אני עדיין פגועה מהדרך שבה היא בחרה להתמודד עם העניין, על הקטע הזה שבמקום לבוא ולדבר איתי היא פשוט נעלמה לי, אבל אין לי כוח לכעוס.

יכול להיות שעשיתי שטות עם אבא. התקשרתי אליו ודיברנו, ובסוך הוא אמר שהסיכויים שלו להחלים קלושים. אז אמרתי שאם יסתבר שהם קלושים, שיבוא לכאן לבקר בזמן שנשאר.

לא אמרתי: "לא, בטוח תבריא, קטן עליך, אתה תתגבר על זה" וכו'.

הוא מקבל רק טיפולים נסיוניים, שזה לא סימן טוב. ופעם קודמת שדיברתי איתו הוא נשמע מזעזע. הוא לא הצליח לגמור משפט אחד בלי להשתעל, וחתיכת שיעול. והוא גם סיפר לי שהיו ימים שרק כדי לקום מהמיטה הוא היה צריך לקחת כדורים נגד כאבים. זה כל כך עצוב, אבא שלי הוא כזה בנאדם עצמאי. הוא היה רץ מרתונים להנאתו (חולה נפש. מי נהנה מכזה דבר?!) ולפני שהוא חלה הוא מצא לעצמו עבודה בתור מנקה משרדים (אבא שלי הוא פרופסור למתמטיקה) כדי שיהיה לו קצת כסף כיס מעבר לאלף שקל בחודש מביטוח לאומי.

בכל אופן,לא נראה לי מתאים לשחק בנדמה-לי. אם הוא גוסס, אז צריך להתרכז בלדאוג שהוא יספיק לעשות את כל מה שהוא רוצה. למשל, לבקר באוסטרליה. לעבור כאן את הימים האחרונים, איתי ולא לבד.

אבל אני לא יודעת אם זה מה שהוא רצה לשמוע.

יצר איתי קשר ידיד מהעבר.

יש בזה משהו מחמיא.

ואין בזה נזק, אני במרחק של 30 שעות טיסה.

לגבי, כמובן, לא אכפת.

אולי עדיף שלא.

יש חג לאומי הנקרא: "show day".

זהו חג שתכליתו "לחגוג את חיבתנו, האוסטרלים, לחגים וחופשים" (כהגדרת מל, האב המאמץ שלנו).

יש כל מיני מתקנים לונה-פארקיים ודוכני הפגז-את הברווז-וזכה-בדובי, כמו גם בגרמניה, אבל בניגוד לגרמניה, דוכני האוכל הציעו בעיקר אוכל מגעיל (חוץ מאחד שהציע סלט פירות), היה חם (ונעים), והיו כל מיני תצוגות של תוצרת חקלאית.

רק הטוב ביותר בשבילכן.

מקום ראשון ביונים:

ושור מקום ראשון:

חוץ מזה, טעמתי גם יין לא מענבים אלא מתמציות בננה ופירות טרופיים אחרים (20$ לבקבוק. עוד אין לי כזה כסף. אבל עוד יבוא. עוד יבוא.) שהיה קוקטיילי וטעים, ניסיתי שמן אֶמוּ (שאמור להיות בריא, מזין ומלא ברק. מה שכן, הוא לא משאיר הרגשה שמנונית מגעילה על העור) וגם ראיתי פירות שלא ידעתי שהם קיימים. בחוץ מצאתי גם מטבע של שני דולר.

ואת גבי העבירו לחלק שאמור להיות עם משכורת גבוהה יותר בפס היצור. אצבעותי מוחזקות.