כניסה לבלוג            הוסף לקבועים שלי            המלץ על הבלוג            ערוך את הבלוג             שלח לי מייל             לישראבלוג
10/2009

All of My Heart

בחור מחזיק אקדח, מכוון או יורה לכיוון לא ידוע באיזו הצגה דרמטית, כשרק שולי הוילון האדום ולוחות התאורה והסאונד שעל הבמה מסגירים שמדובר בהצגה, כזו דרמטית כמו ההבעה ותנועת היד בסגנון סרטי שנות ה-40 של הבחורה שבזרועותיו ושזה עתה הוא הציל מאיזו סכנה עלומה. הם עומדים בקרן רחוב, מאחוריהם בתים, מכונית ופנס שרק מחזקים את אווירת סרטי שנות ה-40 הרומנטיים בדרמטיותם או להפך, כמו גם השמלה של הבחורה, הפונט המלוקק בלוגו הלהקה, בשם התקליט ובטקסטים למטה שחלקם לקוחים מאחד מלהיטי האלבום. המראה הכללי של הבחור בעל התסרוקת המיושנת, הגיבור המציל את היום, משלים את האווירה הנכונה.

לבחור קראו מרטין פריי והוא היה הסולן של להקת ABC. עוד להקת ניו-רומנטיקס מצועצעת עם הפקה שמדגישה תופים דרמטים וכינורות פומפוזים, חלק יגידו. כן, לא רק שהם מהז'אנר של דוראן דוראן, בלט שפנדאו ודומיהן - אלא שגם פחות מצליחה מהן. אבל בשבילי ABC היתה התחלת ההתגלות של עולם המוזיקה, התקליט הראשון שקניתי במה שהיה התחייבות במחיר של עשרים ומשהו שקל - מחיר סביר במונחים של שנת שמונים ושתיים - אבל בגיל 14, תקליט ראשון שאתה קונה זה משהו מחייב. זאת אמירה שמקפלת בתוכה הצהרה שהנה, אני מוכן להמר בכספי על עשרה שירים ששבעה מהם אני לא מכיר בכלל, אבל אני יודע שהם יהיו טובים כי אני אוהב את המוסיקה שהלהקה הזאת מייצרת. ואני לא בטוח שחשבתי על זה אז, אבל בעידן שאימיול היה בסה"כ פרד ומחירי תקליטי ויניל היו פחות או יותר שווים לכל נפש בניגוד למחירי הדיסקים המופקעים של היום - היתה לקניית תקליט בהחלט משמעות.

"ירית את החץ המורעל הזה בליבי" שר פריי ב-Poison Arrow ואני, עם אוזניות ענקיות שבקצה השני שלהן היו מחוברות למערכת סטריאו שהיתה הצעקה האחרונה בסלון סבוי שנת שבעים ושבע, הקשבתי למילים וחשבתי אם אוכל לקשור את השיר לאיה, שיכול להיות שירתה חץ מורעל בליבי אבל לאורך כל כיתה ח' הייתי נבוך מדי בשביל להרים את העיניים, להיישיר אליה מבט ולבדוק אם זה באמת מה שהיא עשתה. את הלהיט הגדול מהתקליט, The Look of Love, הקלטתי על כמה קלטות עוד לפני שקניתי את התקליט עצמו, ועקבתי בדריכות כל שבוע איך הוא מטפס במעלה מצעד הפזמונים של בני דודקביץ'. כשהוא נעצר במקום הרביעי והתחיל לרדת הצלחתי להתגבר על האכזבה רק כש-Meneater של דריל הול וג'ון אוטס תפס את ספוט "השיר שאני מריץ עכשיו לראש טבלת מצעד הפזמונים". הוא, אגב, כן הצליח להגיע למקום הראשון.

כששוחרר לרדיו הסינגל השלישי מהתקליט, שיר אהבה יפהפה בשם All of My Heart, דרמטי כמו העטיפה ופומפוזי כמו הכינורות ששום מכונת סינטיסייזרים של אף להקת 'רומנטיקה חדשה' אחרת יכלה לדגום - כבר הייתי בכיתה ט', בבית ספר חדש וגם עמוק בתוך קראש מטורף ראשון בקריירה. קראו לה יעל והעיניים הכחולות יחד עם שיער הדבש שלה לא הותירו מקום לספק: היא בהחלט היתה ראויה להיות מקושרת לנצח בזיכרון עם שורות מרטיטות כמו "עכשיו אני מקווה ומתפלל/שאולי יום אחד/תלכי בחדר עם ליבי". ובכן כן, מוטיב הלב היה קצת, אעפס, משומש בתמלילים של מרטין וחבריו אבל הי - בגיל 14 כשאתה מתחיל לגלות סימנים מדאיגים של מי שהולך להיות בחור פנטזיונרי, רומנטי ודרמטי מדי הרבה לפני שהחיים מלמדים אותך שמתישהו הרומנטיקה נגמרת ומתחילים, ובכן, החיים - לשמוע שירים שקשורים ללב מפי זמר שנראה כמו הגרסה הבלונדינית של ולנטינו, עם קול מרשים שלא שמעת קודם ועוד אחד כזה עם אקדח שמציל בחורות יפות, זה הרי באמת כל מה שמעניין אותך.

ABC - The Lexicon of Love, 1982.

Once upon a time when we were friends
I gave you my heart. The story ends
No happy ever after, now were friends

Wish upon a star if that might help
The stars collide if you decide
Wish upon a star if that might help

What's it like to have loved and to lose her touch?
What's it like to have loved and to lose that much?

Well I hope and I pray
That maybe someday
You'll walk in the room with my heart
Add and subtract
But as a matter of fact
Now that you're gone I still want you back
Remembering
Surrendering
Remembering that part
All of my heart

Spilling up pink silk and coffee lace
You hook me up, I rendevouz at your place
Your lipstick and your lip gloss seals my fate

Sentimental powers might help you now
But skip the hearts and flowers, skip the ivory towers
You'll be disappointed and I'll lose a friend

No I won't be told there's a crock of gold
at the end of the rainbow
Or that pleasure and pain, sunshine and rain
Might make this love grow

But I hope and I pray
That maybe someday
You'll walk in the room with my heart
Add and subtract
But as a matter of fact
Now that you're gone I still want you back
Remembering
Surrendering
The kindest cut's the cruellest part
All of my heart


Yes I hope and I pray
That maybe someday
You'll walk in the room with my heart
And I shrug and I say
That maybe today
You'll come home soon
Surrendering
Remembering
Surrendering that part-All of my heart

All of my heart

נכתב בהשראת פרוייקט 'תמונה וטקסט, טקסט ותמונה', של אודי שרבני.

Emale
29/8/2006 03:24, בקטגוריות סווווו אייטיז, מוסיקה לאזניי
10 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: addoryfpecy ב-14/1/2013 07:02

Oh Boy

עמיחי שלו, בבלוגו האיכותי והבעיקר מקשר אלי (ריספקט!), מביא קישור לידיעה לפיה אייקון האייטיז הבלתי מעורער, בוי ג'ורג', החל לרצות שלשום בניו יורק עבודת שירות בעקבות זיוף תלונה על פריצה לדירתו במנהטן. ג'ורג' האומלל נידון לנקות רחובות במשך חמישה ימים שלמים, כשתנאי העבודה מדברים על 8 שעות ביום (מ-7 בבוקר עד 3 אחה"צ), כולל שתי הפסקות של 15 דקות כל אחת ועוד הפסקת צהריים של 45 דקות נוספות.

החיים בזבל? לאו דווקא. ג'ורג'י בוי בטח לא ציפה שדווקא עבודות השירות הכה מביכות שלו יעררו שוב סערה ויחזירו אותו לאור הזרקורים, שלא לומר לעמדת המטרה הפפראצ'ית הנחשקת אותה זנח לפני איזה 15 שנה, ויגרמו לו להרגיש כאילו השנה היא עדיין 1983 אור סמת'ינג. מה שקרה זה שחבורת עיתונאים ופפארצ'ים דלקו בעקבותיו ובעקבות מטאטאו במכוניות, אופנועים וגם ברגל - עד אשר שני כתבים התנגשו ביניהם והמשטרה החליטה שמספיק, שהמצב מסכן את שלום הציבור ובאופן כללי גם את המשך ריצוי העונש. הכוכב המזדקן הושם מאחורי גדר מאובטחת היטב בתחנת המשטרה, כדי שיוכל לנקות שם את החצר בשקט וללא הילת אייטיז מעיקה מעליו.

עוד תמונות מהארוע אפשר למצוא כאן, וגם כאן. ופה אפשר אפילו למצוא את הכתבה מה-BBC שמתעדת את האירוע. המסקנה היא שתהילת עולם כנראה שלא ממש חולפת, אלא שכדי להחיות אותה שוב רצוי שתמצא את עצמך במצב מאוד מאוד מביך. משהו סביב פאזת מנקה רחובות וצפונה. והקליפ הבא מהשנה שעברה רק מוכיח שגם אם אתה היום צריך מטאטא כדי שיזכרו אותך - אם פעם היית מספיק חכם להשאיר חותם בעזרת מראה טרנסג'נדרי לא ברור שכלל איפור כבד, כובע, פאת שיער ארוך וגם חולצת טי עם כיתוב מוזר בשפה לא מוכרת שמאפשרת לך לכתוב עם שגיאות - גם 20 שנה ומשהו אחרי, עדיין ימקססו וימחזרו אותך. כי ככה זה: אייקוני (מועדון) תרבות לא מתים, מספיקה להם פרובוקציה קטנה שכוללת מטאטא ואיזו שקית זבל כדי להזכיר שהם עדיין בחיים. לא ביג דיל.

Emale
16/8/2006 21:13, בקטגוריות סווווו אייטיז
15 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: E ב-22/8/2006 19:15


הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  17  18  19  20  21  22  
139,219 מבקרים אינם טועים

website counter


הביקורות מהללות:
"הגיגים על החיים!"
Ynet, 3.3.02
"תכנים מרתקים! עיצוב מעניין!"
הלול, 30.6.06
"כתיבה גברית משובחת!
מוזיקה טובה!"

מסעותיו של מרק, 2.9.06

השתכנעת? עשה מנוי עכשיו!

קח אותי, זכר אלקטרוני
תוריד ממני ת'ידיים ש'ך
שלח
אוהב את זה בסמסים?
כן, ותחייב אותי חופשי
לך תרוויח על מישהו אחר
 (הסבר)

 << אוקטובר 2009 >> 
א ב ג ד ה ו ש
        1 2 3
4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17
18 19 20 21 22 23 24
25 26 27 28 29 30 31




הקוראים שלי

דניאל p-:
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
ג'ולס2


OMG
בחסות האלכוהול
בטחון בתנועה
ברכה גולשת
דברים קטנים
דואר חשמלי פלוס
דע את היריב
האושר והדווי
הזה של המוריס
היתוך קר למפגרים
הכל אפור
המרתף
הפוזיציה
וולווט אנדרגראונד
וירטואל קרמבו
חדר 404
חוק ורשת
כותבת מוחקת
לא בבית ציפרנו
לונדון קולינג
מאבד תמלילים
מזבלה
מעבורת לאורך המרסי
מציאות נושכת
מקפיאה את הבמיה
מריץ שורות
נפש בריאה בגוף בריא?
סינמסקופ
עומדים בשער
עניינימים
ערס פואטי
פאוזה
פוטנציאל מבוזבז
פזמון חוזר
קטעי קישור
שידורי ניסיון
שמשון.נט
שעת ש.
תופעת דורפן


אהמ.נו
אנקדוטות.נט
במה חדשה
בננות
גלובס בלוגס
דה מארקר בלוגס
החדר הירוק
המסך המפוצל
העוקץ
הקולקטיב
השרת העיוור
זגוגיות.קום
חיים ברשת
כוסברה
מרושתים
סיטימיול
עונג שבת
עין הדג
פופטארט
קונספציה
קפטן אינטרנט
רשימות



2009-2002 © אי מייל - emAle
2007-2001 © יריב חבוט - emAze