Im Ausland

החיים חזקים יותר
 
הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס


ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!

כינוי: רונן א. קידר
גיל: 52
רוצים מנוי? מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


פינת החתול


חתול עולה באש?
או שזו סתם הילה של קדוש?


בלוגים חביבים עלי
סינמסקופ
דגש קל
ליבריסטאן
אמיר אור
המתופפת הקטנה
החיים שמתחת לחיים
לדבר את האהבה הטובה
יעל ישראל עושה אהבה
מולטי קולטי - בלוג בישול
עדה
קיטי
Alon's Blog
תירס חם
סיטי בלונד
אדמיאל קוסמן
שירה ומחשבות
עיר מקלט
אני והעיר הקדושה


מורה נבוכים
באופן כללי
מי אני ומה אני עושה בגרמניה
מה אני בעצם מתרגם שם?
איך אני נראה עכשיו (מסופר)
החתול שנותן לי לגור אצלו
על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה"
הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר
זוטא - אם יש לכם רגע
-
שירים
zuhause
הגבול
חרדה
החומה (טכנולוגיה היא קיר)
היום הקצר ביותר
להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט)
יראת אלוהים
בתוך הראש
מבקרים
שני שירים מתוך 'סימני נשיכה'
-
פרוזה
השואה היתה - פתיחה
עסקי הספרות
Life goes on
פרוטוקול


פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדה
כן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה
תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה
תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה
אלוהים אדירים / miss kitty fantastico
אם הקירות / את תלכי בשדה
ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים
קריאה ב'פרימה'/ורד דור
שנה וקללותיה/ אורי אלחייני
בקבוק מים/ מיכל ברגמן
מהר מהר שלא ייגמר /אסתי
על האומץ/עדה
על הקל והכבד/ את תלכי בשדה
צהריים בטוסקנה/אקס
סוף העולם/ שרה (הקודמת)
משחקים בבננות / אמיר אור וחברים
גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה
השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ
בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ
למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני
דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל


קטעים לפי קטגוריות


 << פברואר 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
        1 2 3
4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17
18 19 20 21 22 23 24
25 26 27 28      

הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ±
« ישראלים בחו"ל » ±

ארכיון:

2/2007

על חלל
בחודש שעבר כתבתי על סצינת כתבי העת לשירה בישראל ובין השאר תהיתי מדוע אין פעילות משמעותית בתחום באינטרנט. זמן קצר אחר כך הגעתי (באדיבות ענבל) אל חלל, אתר חדש לשירה עברית באינטרנט, שנראה, לפחות ממבט ראשון, כתשובה הולמת לתהיייתי. שמחתי לגלות שהעומדים מאחורי המיזם לא הופיעו משום מקום, ושלמעשה מדובר (פלוס מינוס) בקבוצה שהיתה בזמנו הרוח החיה של "דג אנונימי?"; מיד נעלתי מגפי ויצאתי לטייל ב'חלל'.
ראשית שמתי לב לעיצוב המינימיליסטי - שחור על גבי לבן, ללא ציורים ותמונות, בפונט שהזכיר לי משום מה את מעבדי התמלילים הראשונים בעברית (מישהו זוכר את "אורן"?). לא ברור לי אם מדובר בהצהרה אמנותית (בנוסח 'לא מעניין אותנו עיצוב, תנו למלים לדבר') או שזו רק ברירת מחדל זמנית עד שיימצא מעצב לאתר, אבל בעיני בהחלט מדובר בעיצוב נקי, מושך ומעניין, שמתחבר לרעיון של 'חלל שירה'. החלוקה לשיר מרכזי, העומד ב'פרונט' של האתר, ומספר שירים מסביבו, נראתה הגיונית ומעניינת, ונהניתי גם מהטקסט הקצר (תחת הכותרת 'מה') הפונה לכותבים ולקוראים בבקשה:"את החלל הזה יש לסמן, יש להרחיב את גבולותיו. יש לשחק בו ואיתו." אבל הדבר שריתק אותי יותר מכל באתר הוא מה שהופך אותו באמת לאתר שירה ולא למגזין מקוון - התגובות. בניגוד לקודמיו (דג אנונימי? ואוקפי), מאפשר האתר תגובות על השירים המוצגים בו. במידה רבה, זהו יישום של הבקשה 'להרחיב את הגבולות' של החלל; דיון סביב שיר עשוי בהחלט להעשיר הן את הכותב והן את הקוראים.
אבל מהי תגובה על שיר? אם נעזוב רגע את 'חלל' ונביט במגוון האפשרויות להגיב על שיר (ב'במה חדשה', בפורומי שירה, בבלוגים) נראה כי אלו מתחלקות למספר סוגים. ראשית יש תגובות פשוטות וקצרות המסכמות במילה או שתיים את דעתו של הקורא על השיר ('נהדר', 'לא משהו', 'לא התחברתי' וכן הלאה). תגובות מסוג זה, ככלל, לא תורמות בעיני הרבה לכותב (פרט אולי לבוסט קטן לאגו ולרישום הסטטיסטיקה - כך וכך אהבו, כך וכך לא). סוג אחר הוא התגובה העריכתית-ביקורתית - תגובה מנומקת המציינת את המקומות הטובים בשיר (בעיני הקורא) ואת הנקודות שבהן הוא כושל, לפעמים בשילוב הצעות (קונקרטיות יותר או פחות) לשיפורים אפשריים. סוג שלישי של תגובה הוא היצירתי - הקורא הזוכה להשראה מן השיר מותיר הגיג משלו, המשך המחשבה או התמונה שהוצגה בשיר, ואולי אפילו שיר חדש ומלא כתגובה (כפי שהיו עושים משוררי החבורות האמנותיות בצרפת בהתכתבות על נייר אמיתי). אלא שבאינטרנט, כשהתגובות מיידיות, לא קל ליצור תגובה יצירתית מעניינת, הראויה לעמוד באותה מדרגה כמו השיר המקורי, ולעתים קרובות התגובות ה'יצירתיות' הן פארודיה חסרת מעוף או חיקוי של השיר המקורי, והוספתן אינה תורמת הרבה להרחבת ה'חלל' סביב השיר. ראו, למשל, כאן.
בכל מקרה, מתוך רצון להיכנס לדיאלוג ב'חלל', הגבתי על אחד השירים בתגובה מהסוג השני, תוך שמירה על נימוס (כיאות לאורח). בתגובה כתב לי המשורר (ואחד מעורכי האתר): "רונן, אני חושש שהתבלבלת. זה חללשירה ולא סדנת כתיבה-יוצרת", ובהמשך הסביר כי השירים באתר מוצגים כיצירות מוגמרות, ולכן אין מקום לתגובות עריכתיות-ביקורתיות מסוג זה. העמדה הזו בפירוש לגיטמית, שנאמר 'רצונו של חלל - כבודו', אך היא עוררה בי אכזבה - ותהייה. אכזבה, כי עם מציאת האתר ומנגנון התגובות חשבתי שסוף סוף נוצרה הזדמנות לנהל דיון מדוקדק בין משוררים על הטכניקה השירית, על הדיוק השירי, על כלי העבודה המקצועיים שאנחנו חולקים ועושים בהם שימוש על מנת ליצור תקשורת - לא כ'סדנא' שבה יש מנחה ותלמידים אלא תוך דיון פתוח בין הכותבים - והנה, לא כך הדבר. ותהייה, כי אם תגובות עריכתיות אינן לגיטימיות, לאלו תגובות מצפים עורכי האתר? נראה לי ברור שהם אינם מכוונים לתגובות אהבתי/לא אהבתי בסגנון 'במה חדשה', ותגובות עריכתיות - גם לא, כך שכנראה כוונתם לתגובות יצירתיות; אלא שמבחינה זו לא נצפתה באתר הצלחה מרובה עד כה, ואני חושש שגם לא צפויות הברקות מסמרות-שיער בעתיד (מהסיבות שהעליתי לעיל). התמונה הרומנטית של החבורה הפאריזאית המושפעת זה מיצירתו של זה עלולה לקרוס לתחרות של חידודים, שאינם עולים על המקור, או להותיר אותו מיותם (כי לאף אחד אין משהו יצירתי להוסיף).
מצד שני, כפי שכתב חזי לסקלי, "יש גם סיבה רביעית", או במקרה זה אפשרות רביעית: למצוא דרך אחרת להגיב לשיר, באופן שאינו נכנס לאחת הקטגוריות לעיל. זהו אתגר לא קטן (כמו במשחק הילדים 'כן לא שחור לבן' - להימנע מכל האפשרויות המקובלות), בין אם לכך כיוונו העורכים או לא; בימים הקרובים אנסה לחשוב איך אפשר לעשות זאת, ואם אמצא - תראו את התוצאות בחלל.

נכתב על ידי רונן א. קידר, 13/2/2007 21:02, ושייך לקטגוריות אמנות, אינטרנט, ביקורת, סיפרותי
24 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של אלכס בן-ארי ב-19/2/2007 11:32



45,971
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן א. קידר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן א. קידר ועליו/ה בלבד