עוד פטריות, הערות ובכלל
כבר כמה זמן לא העליתי פוסט לבלוג, וזאת משתי סיבות, אחת טפשית ואחת יותר רצינית, ושתיהן שלובות יחד. הסיבה הטפשית היא שהבטחתי בפוסט הקודם שאעלה פוסט רק אחרי שנטעם מהפטריות המוחמצות מהשבוע שעבר, ולכן לא היה לנו זמן עד הבוקר; הסיבה הרצינית יותר היא אותה סיבה (דהיינו, שלא היה לי זמן לנשום ממש, שלא לדבר על להבליג).
לעניין האחרון (דהיינו, המחסור בזמן לפעולה הפשוטה של פניה-החוצה-אוויר) יש כמה סיבות, מהן מתסכלות (נכנסתי לפרק המלונות והמסעדות במדריך שאני מתרגם , וגיליתי שפרק זה הופקד כנראה בידי מישהו שלא מבין גרמנית וגם אנגלית אני בספק שהוא יודע), מהן מציקות (הצצה מתחת לכיור גילתה טפטוף, מה שהצריך פינוי כל אלפי הצנצנות משם והזעקתו של גידו) ומהן משמחות (בן דוד של אסנת שמטייל באירופה ובא אלינו לביקור התאוששות מאיטליה שהתאכזרה אליו, וכמובן ניצלנו כל הזדמנות להראות לו את מכמני העיר, הכפר, הנהרות והיערות בסביבה, ואת יתרונותיו הבריאים של אורח החיים הגרמני). אבל האמת שבאמת לא הרגשתי בנוח לכתוב על טיולים חדשים וחוויות חדשות מבלי להשלים את סאגת הפטריות ולהבהיר סופית שהן לא-רעילות וכן-טעימות. אז כן. הבוקר, אחרי ימים של דחיית-הטעימה לטובת פינוקים גדולים ורבים יותר, נשנשנו אני ואסנת בשמחה על הפטריות. ושנינו עדיין כאן. ואפילו נהנינו: לפטריות המוחמצות אין אמנם המון טעם משלהן (אלא בעיקר טעם-של-חומץ) אבל המרקם נהדר ובסלט או על גבינה לבנה הן יהיו פרפקט.
אז עכשיו, אחרי שנפטרנו מהחובות, אפשר להתפנק. ואם להתפנק, אז בדרכים האהובות עלינו - למשל טיול-שבת בעמק הבליס (למי שעוקב: העמק-עם-הדובדבנים, שהפעם היה דווקא מלא תפוחים אדומים ונהדרים), עם שלושה בגטים שמולאו בכל טוב (חביתה, נקניק, גבינה צרפתית, סטייקים של חזיר וחרדל), קצת בירה ומזג-אוויר אידיאלי לכדורגל. פספוס אחד של כל עניין ההתפנקות אירע דווקא באזור השולחן הנודע, על גבול גרמניה-צרפת, שם החלטנו לנסות לשטוף את התפוחים שקטפנו בזרם נהר הבליס. למרבה הצער, הירידה לנהר היתה קצת תלולה, וענף אחד שסמכתי עליו ובחרתי להישען עליו בירידה נשבר בבת אחת, ותוך שנייה התרסקתי אל תוך מי הנהר, שהגיעו באותה נקודה עד המותניים. למזלי, היה זה אזור ללא אבנים חדות, ללא זרם וללא כל סכנות, כך שתגובתי הראשונית היתה לחייך ולתהות איך זה קרה. מיד אחר-כך התחלתי לחלץ את עצמי מהמים, מה שהסתבר כלא-קל וגרר עוד ענפים שבורים, ורק כשהגעתי למעלה קלטתי שמכנסיים ונעליים רטובים זה ממש לא יעיל להמשך הטיול. כתוצאה, נאלצנו לחכות יותר משעה עד שהמכנסיים יתייבשו מספיק להמשך הטיול, ועוד חוויה נוספה לרשימת ה'לא-נורא-נחמד-כשזה-קורה-אבל-בהחלט-חוויה-בסיפורים-אחר-כך'.
ביום א' תכננו לעשות עוד טיול אופניים, אבל בהיותנו עייפים אך רצוצים מיום קודם העדפנו לבלות את היום בביקור בגן הצרפתי-גרמני, אולי האטרקציה הבולטת ביותר בעיר (לפחות מבחינתנו) ולסיים בעוד טיול ביער הפטריות. בקבוק יין ושתי נקניקיות מאוחר יותר, גילינו שאחרי שבוע של שמש יש ביער פחות פטריות - אבל זה לא אומר שאין בכלל. בין השאר גילינו פטריות עם ראש אדום, מהסוג שכיפה אדומה היתה אוספת, ופטריות שנראו כמו קליפת תפוז השוכבת על האדמה. הספר לא היה בידינו, אז הפעם לקחנו רק דוגמית מכל סוג, ואסנת מנסה לזהות אותן ממש ברגע זה. עם זאת, לא נראה שמהיבול הזה תצמח ההחמצה הבאה.
לפני כל זה עוד הספיק בן-הדוד המבקר, שמאוד אוהב כדורגל, ללכת למשחק של הקבוצה המקומית, אף.צה. זארברוקן, שאמנם משחקת בליגה החמישית אבל מסתבר שלא חסרה בה אווירת כדורגל, צעיפים, שירים לשחקנים ובירה ונקניקיות - לפי דיווחיו, חוויה אירופית של ממש. הוא גם הכיר לנו יוטיוב חביב, שהפך ללהיט הבית בימים האחרונים. ייתכן שאתם כבר מכירים (אומרים שזה רץ באינטרנט) אבל אם לא, קבלו מתחרה ב'כוכב נולד' הבולגרי בלהיט הענק 'קן לי' של מריה קארי:



טוליבי דיבי דאוצ'ו גם לכם!

תוספת: תמונות!!!
פטור בלי תמונות אי אפשר, נכון?
מלמעלה למטה: פטרייה שנראית כמו קליפת תפוז, פטרייה שנראית סוטה להפליא, ואוסף פטריות שנראה כמו ארוחת הערב של השטן.







שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 21/9/2008 09:59, ושייך לקטגוריות דברים שמצאתי ביוטיוב, בשבילנו זו אירופה אירופה, הומור, סטיות אישיות
11 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-25/9/2008 23:13

---