קיץ? / על אנגלית וגרמנית
סדרת הפוסטים שבה פתחתי, על הפאשיזם הישראלי, הכניסה אותי לאיזה מלכוד-22: מצד אחד, זמני ועיסוקיי אינם מאפשרים לי להקדיש את הזמן הדרוש לפוסט מושקע, מתוחקר ומעוגן בסדרה הזו - ומצד שני, פוסט קליל ולא-מחייב מסוג אחר עלול להיראות ככפירה במטרה שלקחתי על עצמי, וזו לא מטרה שהייתי רוצה לכפור בה. לכן, אני מבקש להתייחס לפוסט הזה פשוט כהפוגה: הסדרה הפוליטית עוד תחזור, אבל בינתיים אני זקוק לבלוג שלי כבלוג, תודה רבה.
ולאיזו מטרה, תשאלו? בין השאר כדי לקטר על ה'צרות טובות' שנפלו בחיקי והכניסו אותי למלכוד הזה. איכשהו דווקא בקיץ, שלפי כל ההרגלים שלי מאז ימי היסודי אמור להיות עונת הארטיקים וארמונות החול, התמלא לוח הזמנים שלי באינספור עבודות, פרויקטים, ביקורים ותכנונים, וכל מה שלא חיוני נדחק הצידה (בלוגים, כך מתברר, הם מצרך לא-חיוני). אם מוסיפים לזה לפחות חצי-פוסט שנכתב ונמחק באכזריות (קריסת מוזילה באמצע הכתיבה) מקבלים תירוץ סביר להיעלמותי.
בין שאר הפרויקטים, מצאתי את עצמי מרחיב באופן משמעותי את עיסוקי כמורה לאנגלית; אני מלמד על בסיס פרילאנס עבור עמותה שמציעה קורסים מרוכזים בשפות לאנשי עסקים גרמניים, בקבוצות קטנות-עד-מאוד ובחדרים של החברה עצמה. בפועל, אני לא ממש מלמד 'אנשי עסקים' אלא עובדים בדרגות-ביניים שהמגע שלהם עם אנגלית עד כה היה מינימלי במקרה הטוב. כשביקשתי מקבוצת המתחילים שלי, למשל, למצוא מלים באנגלית שהם כבר מכירים, עלו המושגים Facebook ו-Big Mac; אבל אף אחד מהתלמידים לא ידע מאלה שתי מלים מורכב השם פייסבוק, או מה משמעות ה'ביג' בביג מק. לאחת המשתתפות יש בעיית הגייה שלא העליתי על דעתי: היא מתקשה מאוד להגיד סמ"ך לפני פ"א (למשל במילה sport) או לפני טי"ת (למשל ב- story) ובמקום זאת הוגה 'שפורט' ו'שטורי'. זו כעיקרון בעיה מובנת אצל גרמנים (כי בגרמנית הוגים כך), אבל רוב הגרמנים שהיכרתי מצליחים להתמודד עם ההגיה האנגלית בעזרת כל מיני מלים בגרמנית שבהן בכל זאת הוגים s לפני t כסמ"ך (למשל Samstag - יום שבת). למרבה הצער, בדיאלקט הזארלנדי המקומי הוגים s כשי"ן גם במקרים האלה, והמשתתפת המסכנה שלי - שמדברת רק זארלנדית, כנראה - מתקשה מאוד להתרגל להגייה החדשה.
מה שכן, בזכות אותה משתתפת למדתי (או הפנמתי) ביטוי חדש בגרמנית. כי כשהיא מאבדת את ההקשר או לא מבינה את ההוראות לתרגיל, היא נוהגת לחזור לגרמנית ולהצהיר: ich verstehe nur Bahnhof (מילולית: 'אני מבינה רק תחנת רכבת'). השימוש שלה בביטוי הזכיר לי שכבר נתקלתי בו בעבר והמריץ אותי לחפש את מקורו, כדי להבין מה הקשר בין אי-הבנה לתחנת רכבת.
הפתרון נמצא בוויקיפדיה הגרמנית, שהסבירה שמקור הביטוי במלחמת העולם הראשונה, אז השתמשו בו חיילים בחזית כדי להמחיש את הגעגועים שלהם הביתה: 'אני מבין רק תחנת רכבת', כלומר זה הדבר היחיד שיש לו משמעות עבורי. אחרי המלחמה התפשט הביטוי בזכות החיילים שחזרו מהחזית, וקיבל את משמעותו הנוכחית.
בקבוצה אחרת, מתקדמת הרבה יותר, ה'הוראה' שלי מסתכמת בהבאת מאמרים באנגלית ברמה גבוהה, בקריאתם ובשיחה עליהם, תוך שאני מתקן טעויות (אם יש). לאחר כמה ניסיונות עם מאמרים פוליטיים ועסקיים, התחוור לי שמה שהמשתתפים הכי מעוניינים לדבר עליו הוא ההבדלים בין גרמניה לישראל. כך מצאתי את עצמי מסביר להם את שיטת הבחירות בארץ, מבהיר להם מיהו ליברמן ומספר אלו קשיים היו לי בלימוד גרמנית. אחד הדברים המעניינים הוא שאני מגלה שהמלים שנראות לי כ'מלים קשות' בטקסטים באנגלית אינן בהכרח כאלה לגרמנים, כי רבות מהן קיימות בגרסה דומה מאוד בגרמנית, ולפעמים אפילו במשלב נמוך יותר. יתרונות הדוברים בשפות הגרמאניות...
עם זאת, עם כל הדמיון בין אנגלית לגרמנית באוצר המלים, המשוכה הכי גדולה ביניהן היא כנראה התחביר. בקבוצה אחרת יש לי תלמיד שתמיד אומר משפטים שכל המלים בהם באנגלית, אבל המבנה שלהם גרמני לגמרי (לפני שנים, אגב, הכרתי בארץ משורר שכתב עברית בתחביר גרמני, רק שאז לא ממש הבנתי את זה). אני מאוד מזדהה עם התלמיד הזה, כי לי יש בעיה תחבירית דומה כשאני מנסה לתרגם מעברית או מאנגלית לגרמנית; מבנים שנראים טבעיים ופשוטים באנגלית הופכים במקרים רבים לסיוט מטורף בגרמנית, ואחרי שאתה עובד שעות לבנות את המשפט כך שיעמוד בכל הכללים, אתה מגלה פתאום שהדרך ה'טבעית' לומר את זה היא אחרת לגמרי והרבה יותר פשוטה. זה נכון במיוחד לגבי פעלים פשוטים להפליא כמו 'לחזור' או 'להיכנס', שבגרמנית הופכים לעולם ומלואו. אבל לזה, בעצם, אני חושב שאקדיש פוסט בלשני נפרד, ובינתיים אסיים - כדי שהפוסט הזה יעלה סוף סוף ושתיקת הבלוג לא תימשך לעד.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 4/8/2010 23:38, ושייך לקטגוריות דגש קל שבקלים, הגרמנים האלו...
23 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של זאתי, משם ב-16/8/2010 20:35

---

מחסלים את העברית
הבטחתי מצעד עשור אלטרנטיבי, והוא אכן הולך ומתבשל (תוך
התגברות על תקלות מביכות, כמו למשל לגלות שאחד השירים שתכננתי להביא הוא
בכלל מ-1998), אבל בינתיים מצאתי שנייה להציץ במדור הספורט של ynet,
שהעביר דיווח ישיר ממשחקה של שחר פאר בטורניר בדובאי.
הצצתי - ועיני חשכו.
אין ספק שדיווח אינטרנטי ישיר, שכל ערכו במיידיות שלו, אינו יכול להיות
טקסט ספרותי או עיתונאי מנוסח לעילא. כתבנו המסכן צריך להקליד תוך כדי
צפייה בשידור הטלוויזיוני, ואפשר לסלוח לטעויות הקלדה פשוטות או לניסוחים
לא-מושלמים. מצד שני, בכל זאת לא מדובר בכדורסל או בהיי-ליי, אלא בטניס,
שבו אחרי כל משחקון הולכות השחקניות לשתות משהו, מחליפות מגרשים וכו' -
מספיק זמן כדי להקליד משפט אחד בעברית נכונה.

כדי שתבינו שאני לא סתם מתלונן, להלן ה'יצירה' במלואה, כפי שהועתקה מאתר
ynet. בתוך הטקסט סימנתי שגיאות ובעיות הוספתי מספרים, המתייחסים להערותיי
בסופו.

מהלך המשחק

לאחר שוונוס לא התקשתה לנצח את [1] המשחקון הראשון, מצאה עצמה פאר מנסה להגן [4] של שתי נקודות שבירה כבר בגיים  [2] השני. את הראשונה היא הצילה [4], אך בשנייה היא נכשלה, ו-וויליאמס עלתה ל-0:2 מהיר. המגמה נמשכה גם במשחקון ההגשה הבא של שחר, בו היא שוב הצילה [4] נקודת שבירה, אך נכנעה בשנייה, כשהיא חבטה שגיאה כפולה [5] - 4:0.

דווקא כאן [6], כשהיא [8] עם הגב לקיר, התעוררה הישראלית ושברה בהזדמנות הראשונה שהיתה לה [9], כשהיא [3] מצמקת ל-4:1. זה לא הספיק, כשפאר [3] נשברה מיד לאחר מכן ושוב נכנסה לפיגור של ארבעה משחקונים - 5:1. כבר בנקודת המערכה הראשונה שהיתה [9] לה, סגרה ונוס סיפור [7] וקבעה 1:6 מהיר.
 
גם [10] הסט השני [2] החל באותה הצורה כמו הראשון, כשפאר [3] נשברה כבר בהגשות הראשונות שלה ומצאה עצמה בפיגור 2:0. פאר לא נתנה לפיגור המהיר [11] לשבור אותה, וחזרה מיד ל-2:2 מרשים. פאר [12] עלתה ליתרון לראשונה במשחק, כשניצחה את [1] המשחקון הארוך ביותר במשחק עד כה [12] וקבעה 2:3. כאן פחות או יותר נגמר להכ הכוח, כשוויליאמס [3] עלתה מהר מאוד ל-3:5 והתקרבה לניצחון. ונוס עלתה להגיש כדי לנצח את [1] המשחק, ולא נכשלה במשימה, כשקבעה [3] 4:6 ועלתה לגמר.

===
בתכול מסומנות שגיאות הקלדה פשוטות ('של' במקום 'על', 'להכ' במקום 'לה')
שהן אולי הנסלחות ביותר בטקסט שנכתב במהירות יחסית, וקורות לכל אחד. אבל
דווקא הן לא נפוצות (רק שתיים) בקטע.

בירוק סימנתי בעיות בעברית, שכמה מהן חוזרות על עצמן מספר פעמים בטקסט הקצרצר:
1. 'לנצח את'. כאן מדובר בהשפעה אנגלית  (win the game). בעברית מנצחים
*את היריב*, אבל מנצחים *במשחק* או *במשחקון*. איך אפשר להעיר לילדים על
הטעות הנפוצה הזו, כשב-ynet חוזרים עליה שוב ושוב?
2. טניס הוא דווקא אחד התחומים שבהם התקבלו בעברית מונחים עבריים מאוד
מוצלחים - משחקון, מערכה, משחק. והכותב בפירוש מודע להם ומשתמש בהם לפעמים
- אז למה לבלבל את הקוראים ולכתוב 'גיים' ו'סט'? הגדיל ועשה הכותב בפסקה
השניה, שם לא רק כתב 'סט' במקום 'מערכה' אלא החליט שה'סט' הוא זכר והתייחס
בלשון זכר ('הסט השני'). עילג כבר אמרנו?
3. הטקסט משתמש באורח מאוד מוזר בצירוף 'כש', שנועד בעברית לפתוח פסוקית
תיאור זמן, כלומר פסוקית המתארת באיזו עת אירע הדבר. אבל במאמר משמש
הצירוף במקום מלים כמו 'מכיוון ש', או 'היות ו' (בשימוש הראשון המסומן),
או במקום שאירוע אחד משמש הסבר או הבהרה לשני, ומה שמתבקש הוא נקודותיים
או מקף ('ונוס לא נכשלה במשימה: היא קבעה 6:3 ועלתה לגמר') . אגב, יש
בטקסט גם שימוש יותר-נכון ב'כש', אבל גם בו יש בעיה מסוימת - ועל כך להלן.
4. המושא הישיר של 'הצילה את' מתייחס בעברית למי/מה שהוצל (ממשהו). לא
ברור לי איך שחר יכול להציל את נקודת השבירה (מה כבר יכול היה לקרות לה?)
הכוונה, כנראה, ששחר הצילה *את עצמה* מהאיום בשבירה - אבל זה לא מה שכתוב.
כנ"ל 'להגן על נקודות שבירה' - ממה אנחנו מגנים על הנקודות האלה?
5. טוב, 'חבטה שגיאה כפולה' היא כנראה טעות נפוצה במדור
הספורט, שגם היא תרגום מאנגלית (שם אפשר לומר hit ואחר-כך את התוצאה, כמו
hit a home run). אבל מה רע ב'עשתה שגיאה כפולה'?
6. אי התאמה בין מילה המתארת מקום ('כאן') לבין פסוקית זמן ('כש'). נכון יותר לומר 'אז', או 'באותה נקודה'.
7. אאל"ט, הביטוי הנכון הוא 'סגרה *את* הסיפור'. 'סגרה סיפור' מתייחס
לסיפור כללי, וכאן לפנינו אירוע ספציפי שאנחנו כבר שעה מדברים עליו.

בצהוב סימנתי ניסוחים אומללים, שגם אם אינם ממש שגויים נותנים תחושה של עלגות:
8. הכתב משתמש פעם אחת נכון במילה 'כש', כדי לתאר שני מצבים המתרחשים
באותו זמן, ואחד משמש כתיאור זמן לשני. אבל לא ברור למה תיאור הזמן כתוב
בזמן הווה, ולא 'כשהיתה עם הגב לקיר', או  'בהיותה עם הגב לקיר' או אפילו
- אם לחוצים - 'דווקא אז, עם הגב לקיר...' אני לא בטוח שהשימוש בהווה כאן
שגוי, אבל הוא בכל זאת צורם לי.
9. בשני המקרים, הפועל 'היתה' מאוד 'עני' ולא מספק הרבה מידע. בראשון אפשר
לגמרי לוותר על 'שהיתה לה' (מה שרצוי, בטקסט קצר שאמור להיות תמציתי), כי
המילה 'הזדמנות' מספיקה; בשני, ניתן למצוא המון פעלים מעניינים
ואינפורמטיביים יותר ('שזכתה לה', 'שעמדה בפניה', 'שהזדמנה לה', 'שנקרתה
בפניה' וכו')
10. לוגיקה פשוטה: איזו עוד מערכה (חוץ מהשניה) התחילה בדיוק כמו הראשונה?
11. הפיגור הזה עובר מאה ק"מ בשלוש שניות! מהיר להפליא! (המילה הנכונה היא 'מוקדם')
12. שתי בעיות שנובעות מהצורך לתאר בזמן אמיתי ולכן נסלחות: חזרה על השם
'פאר' בתחילת שני משפטים רצופים, ושימוש בתיאור המתיישן-מיידית 'עד כה'
(במקום 'עד אז' או 'עד לאותה נקודה')

14 הערות ב-11 משפטים (וזה ברחמנות, איחדתי הערות ולא נכנסתי לקטנות).
העיקר שבכותרת מצאתם את ההתחכמות שבחיבור בין הטניס לבין פרשת המחסלים
בדובאי. יופי ynet.


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 20/2/2010 11:42, ושייך לקטגוריות דגש קל שבקלים, אינטרנט, אקטואליה
11 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של No-Angel ב-7/3/2010 12:53

---

לפני אותיות בום טראח
"במיטה שוכבת נורית
על ידה יושב דובון
וחתול וגם ארנבת
וכולם רוצים לישון"

(מרים ילן שטקליס, 'בובה זהבה')

"וכל הדרך,
כן כל הדרך"

(שלמה ארצי, 'כמו אז')

איך אתם הוגים את שירות השיר לעיל? בפרט, את המלים 'וכולם' בשיר הראשון, או 'וכל' בשני? כללי הניקוד של השפה העברית קובעים באופן חד וחלק שבשני המקרים אין דגש בכף - יש להגות 'וְכֻלָם' וגם 'וְכָל' (קמץ קטן). אבל אני בספק שזו תהיה ההגייה הרווחת בדיבור יומיומי, בייחוד במקרה השני. אפילו שלמה ארצי עצמו אומר 'וְכָּל' (חכו 0:26 דקות מתחילת הקטע); מה שכן, ג'וזי כץ דווקא הוגה נכון (למרות שעברית היא לא שפת האם שלה), אולי בגלל שמרים ילן-שטקליס פשוט ניקדה נכון.

אני מנסה בדרך לדבר עברית נכונה, אבל חייב להודות שאפילו אני מתקשה להגות נכון 'זהב וכסף', 'כדורסל וכדורגל', 'חתול וכלב' (כן, בכולם אין דגש בכף!). זה פשוט נשמע לא טבעי. וכדי להבין למה, יצאתי למסע אל כללי הניקוד, אותם חוקים מוזרים שדני רובס אהב להפוך לפארודיה ('לפני אותיות בום טראח לא יבוא בגד לפת בראש פילה').
האובייקט שאחריו התחקיתי במסעי היה הדגש, יצור קטן ופרדוקסלי: מצד אחד, זהו אחד הכלים המגוונים ביותר בארסנל הלשוני, וממלא לפחות שלושה תפקידים שונים (דגש קל, דגש חזק לסוגיו ומפיק); מצד שני, הדגש הוא גם אחד מסימני הניקוד הפחות-מורגשים בדיבור, כי ברוב המקרים אין הבדל בין הגרסה הדגושה של אות לגרסתה הלא-דגושה (ותיכף נראה איך הדיכוטומיה הזו באה לידי ביטוי). אם אני לא טועה, במקור היו שש אותיות שבהן שינה הדגש את ההגיה (זוהי חבורת בג"ד כפ"ת המפורסמת, שבאורח לא מקרי כלל מקבלת דגש קל בראש מילה); אבל העברית איבדה קצת מעושרה, וכיום נותרו רק ב', כ' ופ'.
הנקודה המעניינת לגבי השלישייה הזו היא שמבחינת כללי השפה, מדובר בכל מקרה על אותה אות, שלפעמים מקבלת דגש ולפעמים לא (במלים אחרות, הגרסה הלא-דגושה היא הגרסה ה'טהורה' של האות); ואילו מבחינת דובר העברית הממוצע, מדובר למעשה בשתי אותיות שונות ('בֵּית' ו'בֵית'; בין השאר בגלל שבאנגלית, למשל, אלה אכן שתי אותיות שונות) ואם כבר, הגרסה הדגושה היא האבטיפוס והלא-דגושה היא יוצא-הדופן (משתי סיבות: כי הגרסה הדגושה נפוצה יותר, וכי שם האות, כמו שנלמד בבית הספר, הוא בגרסה הדגושה - פֵּא, למשל). התחושה הזו, שהצורה הדגושה היא 'סטנדרטית', עשויה להיראות מוזרה בהתחשב בכך שבעברית נהוג להוסיף הרבה מאוד 'תחיליות' למלים (אותיות שימוש, חיבור, יידוע וכו'), ואמורים להיות מקרים רבים מאוד שבהם ייתקל דובר העברית במילה שהאות הראשונה שלה הופכת מדגושה ללא-דגושה מכיוון שכבר אינה 'בתחילת המילה'.
אלא שכאן נכנס למשחק התפקיד הכפול של הדגש. במילה 'הכפול', למשל, האות כ' כבר אינה מנוקדת בדגש קל - כי אינה בראש המילה - אבל היא מנוקדת בדגש חזק, בגלל הא הידיעה שלפניה. במילה 'מִבַּיִת', האות ב' כבר לא בדגש קל - אבל יש דגש חזק, בגלל האות נ' שנפלה (צריך היה להיות 'מן בית'). אותו דבר קורה עם 'שֶׁפִּלֵּג' (ש' השימוש מחליפה את המילה 'אשר' ולכן דגש חזק משלים) ועם 'בַּכִּסֵא' ('בַּ' הוא בעצם ב' השימוש + ה' הידיעה, ויש דגש חזק בגלל ה-ה'). הלשונאים מבינים שכל אלה אינם אלא מקרים פרטיים, שבהם האות מקבלת דגש חזק מכל מיני סיבות, ושיש מקרים אחרים (אחרי ו' החיבור או אותיות השימוש בכ"ל ללא יידוע) שבהן האות אינה דגושה ('אז בְּבֵית הספר', 'לכֻלנו כתר על הראש') - אבל הדובר הילידי הממוצע, שמסיק את כללי השפה מהניסיון, יראה את ההגייה הדגושה ככלל הברזל, ואת הלא-דגושה - כיוצא דופן.
את העניין מסבכת עוד קבוצת אותיות עם שם חמסבא"י, הלוא היא חבורת בומ"ף. הבומ"פים שייכים בכלל לסוג אחר של כללים, שנועדו לסייע להגייה, ובמקרה זה להקל על ההגייה של ו' החיבור לפני עיצורים מסוימים, בכך שהוגים אותה כמו שהיא נהגיית לפני שווא - בשורוק (וּמתי, וּבננה, וּפילים). [בהערת אגב כדאי לציין שגם ההגיה הזו כבר ממש לא טבעית, ואפילו מי שעברית נכונה בפיהם שוגים בה שובו ושוב]. מה שמעניין לגבי אותיות בומ"ף הוא ששתיים מהן שייכות גם למועדון בג"ד כפ"ת הישן והטוב, ולמעשה מהוות שתיים משלוש האותיות שהגייתן משתנה בתוספת דגש. יחד עם העובדה ש-ו' החיבור משנה את ניקודה באותה צורה גם לפני שווא, נוצר תיאום כמעט-מושלם בין המקרים שבהם ו' החיבור מנוקדת בשורוק לבין 'השמטת' הדגש (אני כותב 'השמטה' במרכאות, כי יש כאן השמטה רק למראית-עין, מנקודת מבטו של הלומד-משמיעה, ולא מבחינת כללי השפה), ועלול להתגבש מעין 'כלל אצבע' הקושר את האות הלא-דגושה ל-ו' החיבור המנוקדת בשורוק (חתולים וּכלבים, אבות וּבנים, לשוננו וּפינו ועוד). 'כלל' שגוי זה הוא לדעתי הסיבה שאפילו דוברי עברית טובה מתקשים לזכור שבאות כ' *לא* בא דגש אחרי ו' החיבור, גם אם היא לא מנוקדת בשווא - ולכן אומרים 'וכָּל הדרך', 'וכּבש את בירות' ועוד (או מתקנים תיקון-יתר ואומרים 'חתול וּכֶלב', גם את זה שמעתי).

כל זה, אגב, נוגע לאנשים שמדברים עברית נכונה בדרך כלל; בשפה הישראלית היומיומית אף אחד לא מתייחס לאותיות בומ"ף, והחבר'ה של בג"ד כפ"ת מקבלים דגש מתי שהם רוצים. זה קורה 'בְּכָּל מקום', 'ברחוב וְבְּבֵּית-הספר', בּפּינת רחוב (אפילו רונה קינן נפלה בפח!), בין 'חתולים וְכְּלבים' ועוד ועוד. יחסית לתהליך הזה, המקרה הפרטי של 'המשטרה וְכֹחוֹת הביטחון' (נסו להגות את זה!) הוא באמת בגדר לא-כְלוּם.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 20/1/2010 20:38, ושייך לקטגוריות דגש קל שבקלים, סטיות אישיות, דברים שמצאתי ביוטיוב
26 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של נ*גה ב-2/2/2010 11:44

---

משהו קטן ומשעשע
(שהיה יכול להתאים גם לבלוג השפה 'דגש קל').

היום, בתוך העבודה המשמימה של תרגום האינדקס למדריך יוון, נתקלתי במשהו משעשע. אי-שם באזור האות S, בתוך ים של שמות יווניים המתועתקים לאנגלית במגוון צורות מזעזעות, הופיעה באנגלית השורה הבאה:

התרגום לעברית יהיה 'קיאקי ים, ראו קיאקים' - אבל זו לא הנקודה - מה שיפה הוא ביטוי שנשמע כמו חזרה זהה, אבל יש לו משמעות. קצת כמו מייג'ור מייג'ור מייג'ור מייג'ור (דמות מהספר 'מלכוד 22') או מדיניות ההפרדה הגזעית במכבסות של דרום אפריקה ('לבנים לבנים לבנים לבנים, לבנים שחורים לבנים שחורים'). ואני מניח שיש עוד כאלה.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 9/12/2009 00:39, ושייך לקטגוריות סטיות אישיות, דגש קל שבקלים
6 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של Crocodil Gena ב-23/12/2009 23:34

---