להתחיל מחדש
אחרי שהצהרתי לפני הנסיעה לארץ על עייפות-בלוג, ואחרי שנסעתי וחזרתי והתגברתי על העומס-שאחרי-החזרה, היו לי כמה פעמים רעיונות לפוסט בבלוג, אבל אז בא לידי ביטוי 'מעגל הקסמים של ההימנעות מכתיבה': בכל פעם שהיה לי משהו לכתוב, חשבתי לעצמי, "באמת?? *זה* יהיה הנושא שאתו אבחר לחזור לבלוג אחרי הפסקה ארוכה? זה נראה לך הגיוני?". יחד עם הרבה סיבות הגיונית למה לבלות את זמני בצורות אחרות או להוציא את תסכולי היצירתי בערוצים אחרים, זה הספיק כדי לקטוע באיבם כמה וכמה פוסטים פוטנציאליים ('את זה נכתוב בתור פוסט שני, אחרי פוסט החזרה' הפך לתירוץ הנפוץ ביותר).
הזמן החולף הפך, כמובן, כמה מהפוסטים התיאורטיים לבלתי-רלוונטיים: רציתי לכתוב על ענת קם, אבל אסתי כבר עשתה את זה טוב יותר; חשבתי לרדת על 'אליס בארץ הפלאות' של טים ברטון אבל אז גיליתי שאני לא הילד המצביע על המלך העירום אלא עוד קול אחד במקהלה (ראו למשל אצל יאיר רווה). מצד שני, גם מה שגרם לי לבסוף לפתוח את ישרא ולהעלות פוסט שייך לעולם הבלוגיה - הכוונה לפוסט המקסים הזה של 'איילת שמשייה כחלחלת', שנותן תחושה שהכל בסוף יסתדר, ואיזה קסם יבוא וישאיר מאחור את כל הבעיות. אז הנה: תקופה חדשה, פוסט חדש, אביב באופק. מתחילים.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 13/4/2010 20:51, ושייך לקטגוריות מטאבלוגיקה, רשימת קריאה
16 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של eqphrfx ב-17/2/2013 10:17

---

ביטול בית הספר
צמד הפוסטים של תמר עילם-גינדין על מצב העברית במבחנים הניתנים בבתי הספר בישראל צריך לזעזע לא רק את טהרני השפה, אלא כל אחד שחושב שמערכת החינוך מלמדת משהו. כי אם לומדים משהו בבית הספר, רצוי שזה יהיה נכון, לא? בייחוד בכיתות הנמוכות, שבהן עוד יש לבית הספר איזושהי סמכות ואיזושהי השפעה על מה שהילדים מחשיבים 'נכון' או 'שגוי'. אחרי המבדקים שהתפרסמו בפוסט של גב' עילם-גינדין, איך אפשר להאשים ילדים שמדברים על קניית מכנס חדש?
מיד חשבתי על העונה הרביעית של 'הסמויה', שם אנו מכירים מקרוב את מערכת החינוך בשכונות העוני של בלטימור, ורואים כיצד היא עסוקה בדבר אחד בלבד - שימור עצמי. המבדקים האלה, לצד מכתבה של ילדה שהחליטה לעזוב את בית הספר רומזים שמערכת החינוך הישראלית הגיעה כנראה למצב דומה. כבר זמן רב אני מאמין שמערכת החינוך ה'רגילה' מתפקדת למעשה אך ורק כבייביסיטר בממדי ענק; כעת מסתבר שמדובר גם בבייביסיטר לא חכמה במיוחד.

האם יש אופציה אחרת? הוא חושב שכן. אני חושב שמוכרחה להיות.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 8/2/2010 23:11, ושייך לקטגוריות אקטואליה, רשימת קריאה, מעברים 10-20-30
34 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-10/2/2010 09:32

---

רשימת קריאה בנימה אישית
אולי כאיזון מסוים לתלונות ה'לא גמור' בפוסט הקודם, הצטברו לי כמה וכמה דברים שדווקא כן סיימתי, ואני רואה לנכון לחלוק אותם עם קהילת העוקבים אחרי הבלוג הזה, בברכת 'שיהיה רק עוד'.

ראשית, האייטם הלוהט ביותר הוא כמה מילות-עידוד שכתב מבקר הספרות מנחם בן על התרגומים שלי לשירתה של מאשה קאלקו, במסגרת ביקורת חיובית להפליא ב'ימעריב' על חוברת 'רשות היחיד' של הליקון. את סיפורה המרתק של קאלקו תוכלו לקרוא בבלוג שלי בבננות או בערך שכתבתי עליה בוויקיפדיה העברית.
הפרסום ב'מעריב' בא רק שבועיים אחרי שטור שלי על סופרת שווייצרית בשם אילמה ראקוזה התפרסם במוסף הספרות של 'שבעה לילות'; אלא שמשום מה, מוסף הספרות הזה דווקא לא זמין ברשת, אז אין לינק. בינתיים גם יצרתי קשר עם הסופרת (ששמחה על האזכור הראשון שלה במדיה בישראל) וסיכמנו שאני אתרגם שניים-שלושה משיריה עבור זוטא (ואם כבר מזכירים, צפו בקרוב להודעה על 'ערב זוטא' ראשון).
למי שתוהה על מה אני עובד עכשיו בתחום מדריכי הטיולים, אספר שהשארתי מאחורי את סקנדינביה הקרה וחזרתי למהדורה חדשה וחצופה של מדריך ברלין, שממשיכה לחזק את אמונתי בכך שאתאהב בעיר ברגע שאדרוך בה לראשונה. כטיזר, קבלו דיווח (ללא כל קשר אלי) מ'הארץ' על
ברגהיין, המועדון מספר אחת בעולם. נשמע מטריף.
ומבירת גרמניה לבירת ישראל: ב-17 בדצמבר יתחיל בירושלים כנס מאורות של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה, ולרגל הכנס זומנו מספר סופרים לפרויקט ייחודי - סיפור מד"ב בלשי בשם רצח באוריון אקספרס. כל סופר כתב את סיפורה של אחת הדמויות החשודות ברצח שהתרחש על ספינת החלל המפוארת 'אוריון אקספרס'; הסיפורים יתפרסמו באתר הכנס מדי כמה ימים, עד הכנס עצמו, שם יחשף הסיפור האחרון (וזהות הרוצח). עם המשתתפים נמנים אדיבה גפן, יואב אבני, אילן אשכולי ואני - שאחראי לסיפור של השגריר, יוהן ון-גובטו. יהיה מעניין.
וממסע בין כוכבים לכוכב נופל - ענבל כהנסקי כבר העלתה זאת בתגובות, אבל גם אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לחרב ההריסה המאיימת על קולנוע 'כוכב' ההיסטורי ברמת השרון. הקמפיין מזכיר לי מאוד את סיפורו של קולנוע 'פריז' בתל אביב, ולו בגלל ששניהם היו במשך שנים בית שני לקהילת 'מופע הקולנוע של רוקי' באזור המרכז. אם אתם בעד שימור מורשת הקולנוע והאדריכלות בארצנו הקטנטונת, כאן חותמים על העצומה.

(אחרי הסופ"ש נחזור עם סיומים לדברים לא גמורים - נרמול האנושות, גדרות וחומות, ואולי גם המצאות שימושיות, עתידנות וסוגים של סתיו).


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 14/11/2009 16:16, ושייך לקטגוריות מטאבלוגיקה, רשימת קריאה
15 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-15/11/2009 18:36

---

משוט בארץ
היה לי כבר בקנה פוסט בלשני חביב כמיטב המסורת, אבל זה יצטרך להידחה לאור מגוון העדויות שנפלו עלי היום על רשעות, מניפולציות וסתם טמטום במערכת השלטונית בישראל. ומאחר שלא בריא להחזיק דברים בבטן, חשבתי לחלוק אותן עם קוראיי.

הפרשייה הראשונה כבר נטחנה רבות בבלוגים שונים, אבל היום, נדמה לי, נתגלתה במלוא כיעורה סאגת ה'סליחה' בפרשת האברך הדורסני. אני חושד שהרמב"ם היה מתהפך בקברו לו היה שומע על השימוש היצירתי במשנתו להכשיר שרצים. אבל בעוד שהסיפור הזה נוגע רק למקרה אחד, ועשוי אולי להגיע לסוף טוב יותר בחסות בג"ץ, הרי שעניינם של פליטי דארפור רק הולך מדחי אל דחי - ועל זה מדווחים פחות בוויינט. זו אולי הסיבה שרק היום שמעתי על התיקון לחוק ההסתננות שעבר בקריאה ראשונה בכנסת וקובע עונש מאסר של עד 20 שנה (!) לכל מי שמסייע לפליט מדארפור או מקל בדרך כלשהי על שהותו בארץ. החוק, אגב, עבר ברוב גדול, כולל ניצן הורוביץ ממרצ, שהודה אחר כך ש'לא קרא את החוק לעומק'.
מה שכן, קשה לומר שיש כאן אפליה, כי נראה שהמדינה עושה ככל יכולתה להקשות על הבאים אליה מכל מקום - כולל תיירים שבאים לחלוק כבוד למקומות שבהם ישו נצלב ו/או הלך עם המים. בקרוב, לפי הצעתו של השר כץ יאלץ תייר כזה לנסות לזהותבמפה את Yam Kinneret ולתהות מה זה בדיוק Yerushalayyim. אבל מה לא עושים כדי למחוק מהזיכרון הלאומי את המושג 'אורסלים אל-קודס' (ויחד אתו את העובדה שירושלים קדושה לא רק ליהודים. באסה).
מצד שני, בעוד שחוק-דארפור נמצא עדיין לפני קריאה שנייה ושלישית (ולכן אפשר עוד לעשות משהו נגדו!) וההצעה של כץ כנראה לא תעבור בג"ץ, היטל הבצורת כבר כאן. וגם אם מזג האוויר אינו לגמרי בשליטתנו (אם כי יש משהו בעניין הזה של גזי החממה וכד'), קשה שלא להתרשם שמשרד האוצר לא דואג להתייבשות מאגרי המים אלא בעיקר לעוד דרך לחלוב את האזרחים. אהבתי במיוחד את העובדה שבלחץ האוצר לא ישוריינו כספי הקנסות לעניינים הקשורים במים (התפלה, טיפול במי קולחין) אלא יזרמו לקופת האוצר, משם יוכלו לממן את האברך הדורסני, את צביעת השלטים מחדש ואת שוטרי משטרת ההגירה, שינקשו בדלת בנימוס ויבקשו, אם אפשר, להציץ בעליית הגג ולראות אם במקרה מתחבא שם איזה דארפורי.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 14/7/2009 00:05, ושייך לקטגוריות רשימת קריאה, אקטואליה, שחרור קיטור
14 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של Crocodil Gena ב-27/7/2009 03:23

---