תכתוב ילד. - "מה לכתוב?"

תכתוב מה שאתה רואה - "אני רואה נוף"

ומה עוד? - "שמש. עצים ירוקים, זו עונת פריחה".

אז תכתוב... - "אני רואה נוף הררי, מעל ההרים יש שמש, תמיד השמש נמצאת מעל ההרים. אני רואה אנשים."

איך נראים האנשים? תכתוב - "הם עצובים"

התכוונתי איך הם נראים חיצונית, אבל אם כבר אתה אומר את זה, אז תכתוב למה - "האנשים עצובים כי כואב להם. האנשים מרגישים שהם רוצים לעזוב את העולם"

איך אתה רואה את זה ילד? - "תראה את חוסר הבטחון שלהם כששואלים אותם 'מה נשמע?'. - אז תכתוב את זה

"האנשים עוזבים". - רגע! לא כתבת על החוסר בטחון. - "זה כבר מאוחר. הם הולכים".

איך עוצרים אותם? - "תוריד את השמש מעל ההרים"

כתבת גם את זה? - "אי אפשר לכתוב את זה, זה כבר עבר" - מה עבר ילד? - "העולם שלהם".

אתה עוד ילד, אתה לא יכול לכתוב על אנשים עצובים - "אבל אתה אמרת לי לכתוב"

אני רציתי שתכתוב מה שאתה רואה, אבל אתה כתבת מה שאתה אמור לראות עוד כמה שנים... - "וזה רע?" - אני לא יודע ילד.

"אולי גם אתה צריך לכתוב?" - על מה ילד? - "על מה שאתה רואה. רוצה להתחלף?" - בוא ננסה

נו למה אתה לא כותב? - "כי העיינים שלי דומעות". - למה הן דומעות? - "כי אני שוב נזכר" - במה אתה נזכר? - "במה שכבר אין לי"

אז תכתוב את זה. - "אי אפשר ילד, אולי גם אני הולך"

- לאן? -

- "לאותו עולם אכזר "

-למה?-

"כי לא נעים לי ששואלים אותי מה נשמע, ילד"

- אז תכתוב את זה -

"טוב. אני כותב:

יום שלישי בלילה. עשר וקצת. הנסיכה הולכת. הדמעות יוצאות מתי שהן רוצות. סליחה ילד, שהרסתי אותך שוב בטרם גדלת"