אני בדמעות. אני מתחנן. אני מבקש. אני פונה מעומק הלב לכל הגורמים שמשדרים כדורגל - אל תהרסו, אל תעמיסו ואל תבאסו.

הדבר היחיד שאוהדי כדורגל מבקשים במונדיאל זה כדורגל. ועוד כדורגל. 

 

לא רוצים טחינות במוח של כוכבנים או זמרים, לא דוגמגישות שמביאות קטעי אינטרנט דלוחים, לא פליטי ריאלטי שחופרים לנו שטויות במחצית ולא קשקושי בדיחות של יצרני פאנצ'ים סוג ב'. רוצים כדורגל. עוד פרשנות עוד תקצירים ועוד שיח מקצועי.

 

תאריכו את האולפן של בוני, תנו לחיים רביבו לדבר ושחררו לרצון את הניצרה. שימו מסביב לאלי אילדיס עוד אשפי כדורגל שיסבירו לנו ויספרו על הספורט - ולא שום דבר אחר.

 

אני אף פעם לא מבין את קברניטי השידור. הרי ברור שכולם באים רק כדי לשמוע ולראות כדורגל. אוהד רוצה את הדבר הגולמי. שערים, משחקים ודעות. ברוך השם יש פרשנים מעולים. יש גם מגישים טובים והאולפנים נראים נהדר. אז למה מפריעים להם? הרייטינג אומר דבר אחד - תנו לנו ספורט ועוד ספורט.

 

רחמו עלינו וחסכו מאיתנו את כל ההגגנים מסביב. הבו גולים עד שזה ייצא לנו מהאוזניים.

 

הרייטינג יעלה, לא יופיעו מיני ביזיונות על המסך ואוהדי הספורט יקבלו סוף סוף, פעם בארבע שנים, את רגע הנחת שלהם.