מדהים היה לשמוע השבוע, מפי מקורבים לראש הממשלה המיועד, על המלחמה שמתנהלת בימים אלה מאחורי הקלעים על תפקיד השר לפיתוח הנגב והגליל. כן, שמעתם נכון: לא משרד הביטחון, גם לא החוץ או האוצר, אלא המשרד לפיתוח הנגב והגליל שהקים נשיא המדינה שמעון פרס בימי ממשלת שרון.
וכך היה: זמן קצר לאחר שהתפרסמו תוצאות המדגמים, התקשר יושב ראש ש"ס אלי ישי לנתניהו ואמר לו: "תבטיח לליבני את אשר תבטיח לה, על שני דברים אנחנו לא מוותרים: הגדלת קצבאות הילדים והמשרד לפיתוח הנגב והגליל". נתניהו לא האמין למשמע אוזניו, אך גם לא חשב פעמיים ואמר לישי: "קיבלת". שלושה ימים לאחר מכן התקשר נתניהו לליברמן וביקש, או ליתר דיוק התחנן, שימליץ עליו בפני נשיא המדינה. ליברמן שמר את הקלפים קרוב לחזה, אבל דבר אחד הוא אמר לנתניהו כבר באותה השיחה: "תיק החוץ והמשרד לפיתוח הנגב והגליל הם לפני הכול, אחר כך נדבר על השאר". נתניהו לא הצליח להירדם כל הלילה. בבוקר הוא כבר זימן אליו את אלי ישי והפציר בו לוותר על המשרד לפיתוח הנגב והגליל בתמורה לתיק החינוך ותפקיד המשנה לראש הממשלה. ישי הבטיח לחשוב והלך להתייעץ עם הרב עובדיה. השבוע, כשתמו כל הנסיונות לצרף את קדימה לממשלה, קרא יובל שטייניץ, הממונה על המו"מ מטעם הליכוד, לברק והציע לו עד חצי המלכות. ברק, המופתע מנדיבותו של נתניהו, ביקש רק דבר אחד לפני שצוותי המשא ומתן של המפלגות יתכנסו: "ברוורמן ופרץ לא יצטרפו אלי אם לא נקבל את המשרד לפיתוח הנגב והגליל". שטייניץ חייך, לחץ את ידו של ברק ואמר: "זה שלך". דבר אחד הוא לא ידע - שליברמן כבר קיבל הבטחה דומה והרב עובדיה סירב להצעה חלופית.
אם אתם עדיין מפנטזים כמוני שכל זה באמת אירע, אז הגיע הזמן להתעורר.
תפקיד השר לפיתוח הנגב והגליל לא עלה באף לא אחד מהמשאים ומתנים הרבים על הרכבת הקואליציה. המפלגות, מסתבר, לא "זורקות" לכיוון התיק הזה.
לא ש"ס, לא ישראל ביתנו וגם לא מפלגת העבודה חשבו, ולו לרגע, לדרוש מנתניהו תיק זניח כל כך (ולמי זה אכפת אם הוא חולש על יותר מחצי מדינה).
האמת, למה להאשים אותם? מישהו מכיר מתאבדים פוליטיים שיקפצו על משרד האוצר בתקופה של משבר כלכלי?! הרי כולם בורחים ממנו כמו מאש. אז שהם ייקחו על עצמם את המשרד לפיתוח הנגב והגליל?! הרי ברור לכל בר דעת שהנפגעים העיקריים מהמשבר הנוכחי יהיו תושבי הפריפריה, והתקציבים, כפי שכבר למדו תושבי האזור מניסיון העבר, לא יגיעו לכאן. אז למה שמישהו יסכים לקחת על עצמו תפקיד שנועד מראש לכישלון?!
התוכנית של פרס (וגם של שרון ואולמרט) נשארה לצערי רק על הנייר. ייעודה היה למשוך לנגב אוכלוסייה חזקה ועסקים חדשים, לפתח את הכלכלה ולשפר את איכות החיים.
התוכנית הכוללת, בהיקף של 17 מיליארדי שקלים, אושרה כבר ב-2005, אך על פי בדיקה שנערכה לאחרונה, התברר כי התקציבים שאושרו בפועל עד היום שווים בקושי ל-10% מהתקציב המקורי שאושר ברוב טקס והדר. תוכנית האב עוד לא מתה (טפו, טפו, תבדל לחיים ארוכים) וכבר המציא שר האוצר (היוצא) רוני בראון תוכנית חדשה ("עדיפות לאומית לפריפריה" מכנים אותה. שם קליט לא?). אל דאגה, גם היא לא תהיה שווה את הנייר שעליו היא כתובה. לא חלילה כי היא לא חשובה, היא פשוט לא מעניינת אף אחד. מה זה לעומת עוד רשת גנים סקטוריאלית.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
