קודם כל אבא: אבא של גבי היה אצלו בבית החולים, המצב השתפר זמנית. הוא בהכרה ומגיב לנאמר.אבא של גבי אמר לו שאני מתכננת לבוא, ואבא שלי מייד אמר לא. שתישאר שם, הוא אמר. לא צריך שתבוא.

זה כל כך הרגיע אותי, פחדתי שהוא כועס עלי שלא באתי, שהשארתי אותו לבד בימים המפחידים והרגישים האלו. יכול להיות שהוא מסרב להכיר במוות המתקרב, ויכול להיות שהוא עושה חשבון כלכלי, כמוני. כך או אחרת, זה מאד מקל.

הקישוא היחיד ששרד את הריסוס ההוא, הוציא פרח.

גם העגבניות.

העבירו את גבי (סוף סוף) למקום עם משכורת גבוהה יותר. ההעלאה תתחיל מרגע שהוא יגמור את ההתלמדות ויוכלו להשאיר אותו שם לבד. עניין של כמה שבועות.

אותה חברה עם הברוגז השלימה איתי סופית, להרגשתי זו תקופה זו שלה שהיא רבה עם אנשים. היא רבה עם עוד כמה חברים / חברות שלא עברו לגור בשום מדינה.

היום סוף השנה הפיננסית, אוטוטו מקבלים חזרה את המיסים, כאלף דולר מתנה.

לפני יומיים היה לי יום חופשי, הלכתי לי עם אמי האוסטרלית המאמצת, ג'אנל, לקנות בגדים. דבר ראשון נכנסנו לחנות יד שניה.

מה אומר ומה אדבר, כבר הייתי בחנויות יד שניה, אבל זה היה פשוט גן עדן של שופרים. היה שם שפע של בגדים, חלק במצב סביר וחלק במצב מעולה. כמעט הכל של פירמות ידועות (באוסטרליה לפחות). חולצות, סוודרים ומכנסיים במחיר 4 דולר האחד, שמלות ערב במחירים של 8 עד 10 דולר האחד, כלי מטבח וכו'. מה שכיף זה שאם מתלבטים "את זה או את זה" אין שום בעיה לסגור את ההתלבטות ב"שניהם". יצאתי משם עם סוודר, חולצה, שני זוגות מכנסיים וכוונה לחזור בשביל לקנות כמה שמלות ערב (לא שיש לי לאן לצאת, אבל מי יודע. אולי תהיה איזו חתונה בארץ שאני אצטרך לחזור בשבילה). ג'אנל קנתה לעצמה שמלה אחת (היא עכשיו בדיאטת רצח, כבר הורידה איזה 7 ק"ג ועוד הסקאלה נטויה) לימי הבנתיים, ואחר כך היא לקחה אותי הצידה ואמרה:

"אם קשה לכם עם כסף, אם אתם צריכים הלוואה, רק תגידו."

(זה לא שג'אנל שוחה בכסף. יש לה שלוש בנות משל עצמה שבשתיים מהן הם תומכים כמעט לגמרי, ומשכנתא על בית).

הרגעתי אותה שמצבנו לא עד כדי כך גרוע (הוא דיי בסדר, בהתחשב בכמות ההוצאות שיש לנו) בל זה מאד ריגש אותי, שהיא מוכנה לעזור לנו. יש המון אנשים שיעזרו לך בהכל אבל כשזה מגיע לכסף - נא באוזן. סתם בקטע של השוואה, כל האגדה הזו של "בני ישראל ערבים זה לזה", הרב בונציה, שגבי עבד אצלו חצי שנה, הלין את השכר שלו והגיע לחוב של 3000 יורו (שהוא היה חייב לנו).גבי היה צריך לרדוף אחריו ולהתחנן כדי שהוא ישלם לו מה שהוא חייב. והנה, נוצריה כשרה. "אם אתם צריכים רק תגידו".

ראיתי "ספיידרמן 2" (גבי הכריח אותי).

היה משעמם נורא.

דיאלוגים של מעריב לנוער.

מחר עבודה, יום אחרון בשבוע. ייפי! ובשבוע הבא אני עובדת רק שלושה ימים. מנוחה, מה רע. אוטוטו יתחיל הסמסטר ואני יכולה לשכוח ממנוחה. וואן דאון, ת'רי טו גו.