חידושים ותמונות

פגישה ראשונה - רשמים

קודם כל הוא הרבה יותר צעיר ממה שחשבתי. גם מאד רשמי. גבי אמר נכון - מתקבל הרושם שהוא לא מחפש ליצור קשר אלא להציע תרופות. לא כל כך מפריע לי - יש בזה משהו לא נוח אבל האת שיטת "היחסים הם המטפלים" כבר ניסיתי ואת זה עוד לא, אז ננסה ונראה.

הוא גם ויתר על הכסף - מסתבר שלמקום העבודה שלי יש הסדר של טיפול אצלו, אז אני לא צריכה לשלם אלא למלא טופס אנונימי עם פרטים סטטיסטיים על עצמי. גם טוב, ההתחשב בעובדה שמחירה של פגישת טיפול כאן הוא פי שתיים יותר מבארץ.

היו לו כמה יציאות משונות, כאילו הוא מדקלם דברים שהוא יודע שצריך להגיד למטופל אבל אין להם כל כך קשר למה שאני אומרת. הוא השתמש בהרבה ז'רגון מקצועי - שזה ממש שונה ממה שאני רגילה.

בכל מקרה, הוא נתן לי שיעורי בית - לכתוב על עצמי עשרה דברים טובים, להגיד לעצמי אותם שלוש פעמים ביום (אם אפשר), להתכוון אליהם, ולדמות לעצמי סיטואציות שבהן הדברים הטובים האלו באו לידי ביטוי. לא משהו חדשני ומרהיב, אבל האמת - שווה לנסות. אולי זה יוציא לי קצת מהעצבות.

הפסקת רייטינג (עבד מצויין פעם שעברה, אולי בגלל הלינק של FEMALE ואולי לא. אין לדעת): בציר עגבניות.

שרון ונטלי ילדו, שרון שלח לי תמונות מצחיקות (אבל לא רק) של כולם, ורק באיחור של שבוע - ציפיתי לחודש לפחות, ככה שהתאכזבתי לטובה. התקשרתי לנטלי להגיד מזל טוב ודיברנו קצת. סיפרתי לה על ההחלטה מהפוסט הקודם והיא השתדלה מאד מאד לא להוציא לי את החשק עם סיפורי הלידה. אמרתי לה שעדיף לי לדעת מראש לקראת מה אני הולכת, אבל בדיעבד - אולי זה לא היה חכם.

שוב רייטינג: מצא את הפלפל.

נפגשתי עם וואלינג לצהריים ודיברנו על ההבדל בין סוג הקשר שאוזים יוצרים מול הסוג שאנחנו רגילות. היא הסכימה איתי שזה שונה. למשל, אותם שכנים שנתנו לנו אופניים ואני נוסעת איתם לקניות, האשה אף פעם לא מזמינה אותי להצטרף אליה לקניות. היא יודעת שיש צורך, כי אין לנו אוטו, ואם אני אבקש להצטרף היא תסכים ואפילו בשמחה, אבל היא אף פעם לא תציע. וואלינג אמרה שאצלה זה אותו דבר - היא גרה בעיירה הקטנה ליד ויש אנשים שהיא לפעמים תופסת איתם טרמפ אבל הם אף פעם לא מציעים. אפילו שהם יודעים שהיא נוסעת לשם והיא צריכה. אם היא מבקשת הם מסכימים בשמחה, אבל הם לא מציעים. חבל שהיא לא גרה יותר קרוב, אולי באמת העיירה שלהם היא מקום יותר נחמד. נראה.

בעקבות עליית מחירי הדלק, תחבורה אלטרנטיבית:

רגש חדש עולה בי כלפי יולדתי לאחרונה - אני מרחמת עליה. מכאן ועד משהו מעשי עוד רחוק, אבל זה שם. זה עלה כשנזכרתי אי היא היתה מאשימה אותי שמאז שנולדתי לא אהבתי אותה. אני הייתי תמיד מתגוננת (טקטיקה גרועה. במקרה כזה תמיד תעברו להתקפה) וחשבתי על תשובה אלטרנטיבית: "ברור! למה מי כן אוהב אותך? איך אפשר בכלל לאהוב אותך?" ופתאום הכל בי נעצר כי קלטתי שזה נכון. באמת אף אחד אף פעם לא אהב אותה. ואף אחד גם לא יאהב. נכון שהרבה מזה זה אשמתה, היא מתנהגת בצורה בלתי נסבלת ובלתי ניתנת לאהבה, אבל ככה היה לה כל החיים. לא היה לה בחיים מישהו כמו אבא שלי, שיבנה אצלה משהו בריא. אולי בלי אבא שלי זה היה קורה גם לי. אולי לא הייתי יכולה לצאת מזה.

משהו מחניף לאגו: שיחה בין גבי לאחד האירים שהתארחו אצלנו.

גבי: אז יש לך חברה באירלנד?

אירי: כן

גבי: אבל אתה ... עם אחרות כאן!

אירי: כן, כי היא באירלנד (תשובה אירית)

גבי: ואם היא ... עם אחרים כי אתה באוז?

אירי: אז אוי ואבוי לה!

גבי: אז לך מותר ולה אסור?

אירי (צוחק): כן... זה באמת דבילי... (מרצין) אבל זה נכון. ככה זה.

גבי (מרים גבות) אוקיי....

אירי: ואיך בגידות בישראל? אנשים בוגדים?

גבי: כמו בכל מקום... אני חושב. זה עניין של אופי, אני אף פעם לא בגדתי באישתי ואני גם לא מתכוון.

אירי: טוב, כי אתה יש לך אישה יפה.

(אני לא מכוערת, אבל גם לא כוסית של הלייף. אני עניין של טעם. מסקנה: החברה של האירי מכוערת).

שבת שלום.