על מה אכתוב הפעם

מה אספר לכן הפעם? האם אקטר על כך שיומיים בישלתי שפע של תבשילי ירקות שיעשו נפלאות לגזרה רק כדי שאהוב לבי ישאב את כולם "כי זה ירקות אז אפשר לאכול הרבה" ונאלצתי לאכול פיש אנד צ'יפס מזיקים? האם אתבכיין על כך שבעבודה עשו רשימה של "הביטויים של פארה" והם לא מפספסים אף הזדמנות להציג אותם בפני? האם אכתוב על כך שתוצאות של מבחן אחד חילצתי מאחד המרצים, אבל דווקא את זה שאני לא בטוחה לגביו לא הצלחתי לחלץ? האם אקונן בפניכן על שמכירת הדירה הסתבכה שוב (למרבה הפלא) והקונים, זוג טרום נשואין, נפרדו, ועל כן מחצית מהקונה בעצם אינו מתכוון לשלם על הדירה, ומסיבות הנסתרות ממני (אבל אולי גלויות לעורך הדין שלי), אינו חתום על החוזה, וכל זאת אחרי שלבקשת הקונים כבר פינינו את הדיירת מהדירה?  האם אשתף אתכן בכך שנותר לי עוד שבוע יחיד עד לתחילת הסמסטר השלישי, ובמשך שלושה ימים מתוכו אני עובדת בעבודה שמכאיבה לגב שלי? או שאולי תרצו לדעת שפיטר אכן השיג לנו מזגן ענקי שיקרר הן את המטבח והן את הסלון, במחיר מגוחך של 150 דולר אוסטרלי? ואולי סיפור על איך ששבתי מחוג ריקודי הבטן, מיוזעת ולא יפה במיוחד, וגיליתי שהמים פושרים עד כדי קרירים והבוילר לא עובד, ולמחרת אני צריכה ללכת לעבודה? האם אשתף אתכן בהמשך הסאגה עם שרון, שבה שלחתי לו מכתב ובו הבהרתי שלא נעימה לי התחושה של לרדוף אחריו ולהפתעתי הוא יוצר קשר מאז? ייתכן שמוטב שאחלוק את את התפעלותי מכך שהצעת בחירה בין שתי אפשרויות לילדים עובדת, גם אם שתיהן מחורבנות בעינהם? ואולי פשוט אספר על השיחה המאד לא נוחה שהיתה לי עם אחד הקולגות שלי, בענייני יחסים שמחוץ לנישואין, שאילו התקיימה בישראל הייתי בטוחה שמדובר בבדיקת שטח, אבל אכן אין לי מושג איך לקרוא את זה, במיוחד לאור העובדה שהקולֵגְ מחבב מאד את גבי ומדבר איתו ארוכות בכל מפגש בינהם?

התלבטויות, זה מה שהכי קשה לי.