בר קבועים  קבע אותי   ספר לחבריך   הפורום
ישר לכאן   דף כניסה   



1/2006

תמונות קצרות וארוכות

מכירים את הקטע הזה, שזוגות שמתחתנים לוקחים צלם?

ואז, יש כאלה שגם משלמים קצת יותר לצלם כדי שיעצב להם אלבום חתונה?

 

אנחנו לא כאלה. אנחנו מתוך עיקרון (אבל גם קצת מחוסר כסף) אמרנו שנעצב לעצמנו את האלבום. בעצם, למה להיות שליליים. רצינו את החוויה של לעצב, רצינו את האפשרות לבחור בעצמנו מה להכניס ומה לא. מלא אלבומים של חברים לא ממש קרובים ראיתי, ששמו תמונות שלי בקלוז-אפ בעמודים הראשונים. ואני לא איזה דמות משמעותית. הצלם פשוט לא ידע, התמונה נראתה לו יפה - היידה, לאלבום.

 

רצינו לבחור בעצמנו אילו תמונות להכניס, רצינו לשלב גם ברכות מיוחדות של אנשים, אולי לכתוב פסוק או שניים שמתאימים לאווירה. רצינו לעבוד על זה ביחד, למשוך עוד קצת את החוויה המהנה ההיא של החתונה. לגזור את התמונות הטובות, להיזכר - כאן נשפך היין על השמלה שלי, כאן לאחיין שלי נגמרו הבועות-סבון, כאן רואים שאני נורא מתרגשת, כאן גבי כמעט נפל כשהניפו אותו על כסא.

 

חמש שנים וחמישה חודשים אחרי החתונה, סוף סוף הגענו לשלב החופה.


מצב הבטן משתפר קלות. תזונה סופר-בריאה ומנות קטנטנות כנראה פועלים את פעולתם. אני עדיין מחכה לתוצאות הבדיקות, כי אמנם יש שיפור, אבל שיפור קל. אני רוצה בטן המשולה למנוע פרארי, כדי שאוכל לגמור את מיכל הגלידה שבמקרר.


אני בתקופה מפוייסת משהו. לביולוגי עניתי למייל הדבילי ("התרגלתי ל לחשוב על עצמי", כמה פוסטים אחורה) בלי לרדת עליו ובלי להוכיח אותו. הסטתי את הנושא למצב בטני הלקוי ואכן זכיתי לשפע של עצות פולניות.

לאמא שלי שלחתי מכתב. קניתי תיבת דואר, כדי שהיא לא תדע את כתובת הבית שלי. שלחתי מכתב אינפורמטיבי וקורקטי, "אנחנו באוסטרליה, עובדים ואני לומדת, טוב לנו, שמחנו לשמוע שאת בסדר". אני מחכה לתשובה. אם לא תגיע תשובה תוך חודש אני אשלח שוב, כי הדוורים ברוסיה מאד אוהבים מכתבים מחו"ל - הרבה פעמים יש בהם כסף. אם אין בהם, הם לא מעבירים את המכתב בכל זאת. אז ניתן לאמא שלי להינות מהספק.

אין לי ספק שזה עניין של זמן עד שהתוקפנות תצא ממנה. ואז זו שאלה איך להגיב. אבל דיה לצרה בשעתה.


אני שוברת שיא של שהות מחוץ לישראל. לפעמים אני מתגעגעת לישראלים, אבל יש פורומים שבהם אני קוראת, והישראלים שם מסדרים את זה מיד. מדהים כמה מכוערים הם הישראלים המכוערים, ומדהים כמה הישראלים הלא-מכוערים רגילים אליהם.


ולכם, ישראלים בכלל-לא-מכוערים שלי, אאחל גשם. הרבה הרבה גשם.

נכתב על ידי פארה ווי, 17/1/2006 12:55, בקטגוריות דע את עצמך
34 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק ישיר לקטע     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא   שלח ל'שווה קריאה'
תגובה אחרונה של פארה ווי ב-20/1/2006 02:17



31,189
מי אני: פארה ווי
שנות שמש: 48
ככה תדעו שכתבתי:

רוצה לדעת
כבר לא
שלח
סמס לי
חדל סמסת

RSS (הסבר)

 << ינואר 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
1 2 3 4 5 6 7
8 9 10 11 12 13 14
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29 30 31        

מה היה פה קודם:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


מוטבעת:
« ישראלים בחו"ל » ±
« נשים חזקות » ±





איפה הייתי ומה עשיתי
איטליה - התחלה וסיוט
אנגליה - זמן אבא
גרמניה אחרת
ארץ הפלאות


זו ילדותי
סליחה, ש"ע
גיל חמש
בחלומי חזרתי
פוסטלגיה


משפחה לא בוחרים
אבות
אמא (1)
אמא (2)
חותנת
סבים


גבי ואני - מההתחלה
גבי ואני מההתחלה
מכתב אהבה
הסוף
סידני


אוסטרליה שלי
ויזה
שופינג אוסטרלי
רגישות חברתית
בדיחה
ביקורת דירה
ראיון עבודה
קרוקודילים
מורשת
על חוף הים


טוב מראה עיניים
יריד חקלאי
דלעות
בית וגן (1)
קאקדו שחורים
קיבוץ תרבויות
בית וגן (2)
בית וגן (3)
ציפורים פה
פרוק רגליים
כן כך נראית
חנוכריסמס
חמשת הסלעים
פוסטונה
עוד מבט
קיבוץ תרבויות


מי אני בשיר
הנזקים הסמויים
החרדה
אני בראי עדי
עדשה


הקרואים שלי (מתעדכן מדי פעם)
עדי - בחזרה מן הקור
סשינקה - מתבגרת לתפארת
חבצלת - שפיות מבדרת
בימבילבוסטון - אור לגויים
שרה הקודמת - מהממת
שרה צלמת העמק (שצ"ה)
קוראת מחשבות - ספרים וסימפטיה
דודינקא - אביר על דוב לבן
ערן - כנות והצלחה
מרגלית צמרת
חתולה במגפיים - אירוח חתולי
ארילו - רואים, ומכאן
CatMan - אוכל, קדימה אוכל
סנורקה - חקלאית מעוצבת
רון - אהבה ולמידה
שארלי - כנות וחוכמה
אמהוּת טובה דיה
אמלש - בעולם אחר, בזמן הזה
בן האין - מעניין
אדם פשוט וירא שמיים
סטימפי - ונדמה שישוב...


ספרים רבותי
מיכאל שלי
נחל קופר
וכי נחש ממית
סיפור על אהבה וחושך


תהליך שיקום אמא
מחשבות
אמא ומשמעות
מכתב שאמא לא תקרא
מזמן לא כתבתי


שמחות וחגים
חנוכה באיטליה
סדר פסח באוז
תכלה שנה וקללותיה
רוששנה
חנוקריסמס
יום אוסטרליה


דברים שאוכלים בחו"ל
פיתות עושים ככה
וככה מלוואח
הרוב לא צריכים, אבל אני כן - מיונז
חומוס אגדי (די די די)
ועוד ממרוקו - דגים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפארה ווי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פארה ווי ועליו/ה בלבד
2005-2001 © כל הזכויות שמורות ליריב חבוט - emAze
עיצוב: איה וגם:שצה